רשומה זו נכתבה במהלך יוני-יולי 2008, בעקבות סיור שנערך באזור פלמחים. הרשומה מתארת רשמים ומביאה תמונות מהסיור שתיעד, בין השאר, שני מינים של כחלילים החולקים פונדקאי משותף. לא מצאתי מידע בספרות על תחרות בין שני המינים, ברם המימצאים בשטח תומכים לכאורה בסיפור להלן.
בטבע, מינים המצויים באותו בית גידול וחולקים במשאבים דומים, כל שכן זהים, צפויים לתחרות הדדית, לעיתים אגרסיבית. כאשר המשאבים מצויים בשפע יחסי, אין בהכרח 'היגיון' במאבקים הדורשים הוצאת אנרגיה מיותרת והשכנים סובלים האחד את השני בקלות יתרה, לפחות לזמן השפע.
ינבוט השדה הוא בן־שיח קוצני הנפוץ בכל הארץ ובמגוון בתי גידול, מופרעים וטבעיים. שלהי האביב ותחילת הקיץ באזור שפלת החוף הם זמן הלבלוב והפריחה של הינבוט, המושך אליו מגוון חרקים המנצלים את כל חלקי הצמח. עלים, פרחים ופירות. באזורים מופרעים לצד שטחים חקלאיים או בתוכם הוא מצוי בשפע רב וזה אומר אקשן.
בסיור לאורך גדת נחל שורק (מזרחית לפלמחים), בסוף יוני 2008, נצפו כחליל הינבוט וכחליל הקיטנית חולקים אותם שיחים של ינבוט השדה, המשמש פונדקאי מועדף על שני המינים (הזחלים ניזונים מעלים ופרחים והפרחים מספקים צוף לבוגרים). לכאורה תחרות ראש בראש בין שני מינים דומים ה'משתמשים' בינבוט באופן דומה. אולם מספר שעות של תצפית הראו כיצד לכאורה ניתן ל'חלק משאבים' גם בצורה 'הוגנת'.
כחליל הינבוט – Azanus jesous
מין אפרוטרופי של בתי גידול יובשניים המצוי ברוב חלקי הארץ. לאורך הבקע המזרחי מים־סוף דרך הערבה ובקעת ים־המלח הוא נראה כל השנה. באזור שפלת החוף הוא נראה מיולי עד אוגוסט. יתכן ומין זה נודד לשם מאזורי התפוצה הקבועים יותר.
במהלך התצפית נצפו הטלות ביצים בין ניצני הפרחים וכן זחלים בגילאים שונים. הזחל הבוקע ניזון מהפרחים המתפתחים בדירוג וכך מקבל אספקת מזון קבועה לאורך זמן גידולו.
נמלים נראו פעילות בהמונים על תפרחות הינבוט, נראה שהצוף משך גם אותן. בחלק מהמקרים נראו גם זחלים 'מטופלים' ביסודיות על ידי נמלים.
זחלי כחליל הינבוט וגם זחלי כחליל הקיטנית מקיימים עם הנמלים יחסי גומלין של הדדיות, בו שני הצדדים נהנים אבל יכולים גם בלי השני. הנמלים מספקות לזחלים הגנה (מוגבלת) מטורפים וטפילים ואילו הזחלים נותנים בתמורה מזון עשיר בסוכרים, בדמות טל־דבש המופרש מבלוטה יעודית.
זחלי הכחלילים מוסווים היטב, גודלם הקטן (8-10 מ"מ בשיא) וצבעם (ירקרק במינים המדוברים) מקשים מאוד על איתורם. במינים המטופלים על ידי נמלים אפשר לעקוב אחר פעילות חריגה של הנמלים על הפונדקאים, ועם מעט סבלנות אפשר לאתר בעזרתן את הזחלים, נחבאים מתחת לעלים או בתוך התפרחות, כאשר הנמלים מתרוצצות סביבם.
כחליל הקיטנית – Chilades galba
מין מדברי חובב חום המצוי בתפוצה מקומית ברוב חלקי הארץ, למעט מרכז הנגב. מופיע ממאי ומקים דורות רצופים עד נובמבר. במשך התצפית נראו הטלות של ביצים על הבסיס התחתון של העלים, נמצאו גם זחלים בגילאים שונים. הזחל הבוקע ניזון מניצני עלים ועלים צעירים.
אקט ההטלה נמשך שנייה-שתיים. הנקבה מגיעה לנקודה, מגששת עם קצה הבטן מדביקה את הביצה ומיד עפה לנקודה הבאה על אותו שיח או אל שיח קרוב.
גם במקרה זה איתור הזחלים נעשה בעזרת נמלים, ברם הפעם הצטרפה לעזרה גם נקבה מטילה. במספר מקרים אותרו הנמלים לאחר שהנקבה עפה אליהם ישירות במהלך דילוגי ההטלות מצמח לצמח. בכל מפגש עם נמלים שהתה הנקבה על הענף פי שניים ויותר זמן מאשר זמן ההטלה הממוצע, כאילו בוחנת את הנמלים. בכל מפגש כזה אותר גם זחל. לעיתים הנקבה גם הטילה בקרבת הנמלים הללו.
התנהגות זו של הפרפר מעלה שאלה מעניינת; האם מתקיימת תקשורת סמויה בין הפרפר הבוגר לנמלים או לזחל קיים?
לאחר מספר שעות של תצפית ומעקב אחר פרטים שונים, משני המינים, באותו תא שטח, אי אפשר היה שלא להבחין בדפוס די ברור, נקבות כחליל הינבוט הטילו לרוב על ניצני הפרחים ולעומתם נקבות כחליל הקיטנית הטילו על העלווה. דפוס זה קיבל חיזוק בדמות זחלים משני המינים שנמצאו בהתאמה על התפרחות (כ. הינבוט) ועל העלווה (כ. הקיטנית).
על פי הספרות זחלי שני המינים יכולים להתפתח על נצני פרחים ועלים. מכך ש'חלוקת משאבים' זו לכאורה עשוייה להתפתח עקב תחרות בו מין אחד, אגרסיבי דוחק מין אחר, פחות אגרסיבי.
על מנת לבחון את הסוגייה יש לבדוק (בין השאר) היטב את העדפות שני המינים לחלקי הצמח השונים והאם לטיב המזון השפעה על מהירות התפתחות הזחל.
יתכן שהעדפה הראשונית של שני המינים אינה חופפת באופן מובהק וכאשר מתקיים מפגש בין המינים על אותו פונדקאי, התחרות לכאורה אינה חריפה כי ממילא כל מין נוטה להעדפה קצת שונה. יתכן שהעדפת חלק צמח מסוים מושפעת יותר מתחרות תוך מינית ופחות מתחרות בין מינית.
'חלוקת המשאבים' לכאורה במקרה הזה, היא הערכה שלי לאור נתוני התצפית (המוגבלת בזמן ומקום). היא לא בהכרח מתקיימת כל הזמן ובכל מקרה. יתרה מזאת, יתכן ויש מנגנונים הנותנים עדיפות בתחרות לצד כלשהו ושאינם נראים או באים לידי ביטוי כל הזמן.
האם באמת מתקיימת פה תחרות ישירה – גלויה או סמויה? הנה נושא למחקר אקולוגי. רק מחקר מתמשך יכול לבסס את הנחת 'חלוקת המשאבים' או התחרות בין המינים הללו כמשהו משמעותי או מזדמן.
מקורות נבחרים:
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002