המארחים הטבעיים של כחליל זה הם מיני שיטים (בסיני ובערבה ש. סלילנית וש. הנגב) וינבוט השדה. הוא מתרבה גם על עצי תרבות כדוגמת הרימון (בהקשר זה הוא נחשב למזיק חקלאי), תמר, חרוב, שסק, שעועית ועל שיטת המשוכות Vachellia (acacia) farnesiana. רשומה זו תתמקד בעיקר בקשר שבין כחליל הרימון לשיטת המשוכות
שיטת המשוכות היא עץ קוצני נמוך, לעיתים שיחני, המזכיר בנופו הצפוף דמוי הסוכך את השיטת הסוכך מהערבה. בשונה מהאחרונה; העלים, הפרחים והפרי גדולים יותר, נטולי שיער וצבעם חי ומלא יותר. שיטת המשוכות היא צמח גר באזורנו שמקורו במרכז אמריקה. כיום יש לעץ תפוצה עולמית רחבה, כולל בחלק מארצות המוצא של כחליל הרימון. באזורנו שיטת המשוכות מוגבלת לאזורים מופרעים ושולי אזורים חקלאיים, במרבית חבלי הארץ למעט האזור המדברי.
לא ברור מתי הגיעה שיטת המשוכות לאזור (שימשה בארץ בשלהי המאה ה־19 להפקת בושם, וכגדר משוכות בשולי מטעים) אבל נראה שכחליל הרימון אימץ עץ זה די מהר והוא משמש מארח חשוב ולעיתים עיקרי באזורים בהם קיימת חפיפה בתפוצת שני המינים. שיטת המשוכות הפורחת בישראל מהאביב עד לסתיו (לעיתים נמשכת הפריחה לתוך החורף) מניבה פירות מלאים ועשירים המהווים מזון משובח עתיר חלבונים עבור התפתחות הזחלים.
בחירת התרמילים בתוך נוף העץ נראתה לכאורה אקראית. נצפו הטלות על תרמילים במעטפת העץ וגם בליבת הנוף ובגבהים שונים. מתצפית זו ניכר שהנקבה בוחרת היטב את אופי התרמילים. נראה שחשוב יותר לנקבה זו איכות התרמיל מאשר מיקומו. כל התרמילים היו תרמילים ירוקים בשלבי הבשלה מתקדמים (לא קטנים מידי ולא בגודל הסופי) המסוגלים לספק מסת מזון ראויה ועסיסית לזחל רעבתן. ראוי לציין שאין לזחל הכחליל 'בלעדיות' על זרעי השיטה ובתוך תרמילים שנאספו, ואשר חלקם נפתח מדגמית, נמצאו גם זחלים של פרפראים אחרים שנברו בזרעים ובתרמילים בשלים נמצא אחוז גבוה של זרעים הנגועים בחיפושיות נוברות ממשפחת הזרעוניתיים Bruchidae.
הביצים הוטלו (לעיתים יותר מאחת על תרמיל) על מעטפת תרמילי השיטה (על קליפת התרמיל וסביב העוקץ). בין הטלה אחת לשנייה ביצעה הנקבה מנוחה קצרצרה על התרמיל או ענף, לעיתים בכנפיים פרושות במפנה מלא מול השמש.
הביצים בוקעות לאחר כשבוע והזחל (2-1 מ"מ) נובר את דרכו לליבת התרמיל, שם הוא ניזון מהזרעים המתפתחים. פתח הנבירה משמש את הזחל לסילוק הגללים. ואלה נשארים פעמים דבוקים לפתח ומשמשים סימן הכר בשדה לנוכחות הזחל.
והיה כי תוכן התרמיל לא מספיק להתפתחות מלאה, עובר הזחל לתרמיל אחר, מכרסם את דרכו פנימה וממשיך באכילה. התפתחות הזחל אורכת כשלושה שבועות.
בהגיעו לגודלו הסופי (18-15 מ"מ) נוטש הזחל את התרמיל ומוצא מקום נוח להתגלם בין הענפים או בפסולת העלים שעל הקרקע או שההתגלמות מתבצעת בתוך התרמיל. זמן ההתגלמות מושפע מטמפרטורת הסביבה; בקיץ שלב זה אורך כ־10 ימים ואילו בסתיו מתארך הזמן עד כדי חודש. הרגישות לקור עשויה לפגוע בזחלים, ובאזורים צפוניים הם אינם שורדים את החורף. בוגרים חיים כשלושה שבועות. הנקבות מסוגלות להטיל ביצים לאחר כשבוע ממועד הגיחה מהגולם.
בשנת 2012 שיטת המשוכות באתר התצפית נגדעה במסגרת עבודת פיתוח. מאז כחליל הרימון לא נצפה יותר באתר.
מקורות נבחרים:
פרפרי ארץ-ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002