כחליל מקושט Freyeria trochylus

כחלילים הם אולי פרפרים קטנים אבל משפחת הכחליליים (Lycaenidae) מספקת את מספר המינים הגדול בין פרפרי היום, בעולם וגם בישראל. עוד צד מעניין במשפחה נוגע לזחלים. במינים רבים זחלי כחלילים מפרישים טל־דבש (בדרגה השנייה עד הרבעית) המושך נמלים. יחסי הגומלין בין הזחלים לנמלים ממשפחות שונות יצרו מגוון מרתק של יחסי הדדיות (mutualism) ולעיתים טפילות הגובלים במדע בדיוני. 
 
ביחסי גומלין 'בסיסיים' הנמלים מגינות על הזחלים על צמח הפונדקאי עצמו. ביחסים 'מורכבים' יותר נמלים מאכסנות את הזחלים אצלן בקן ודואגות להם גם בשלב הגולם ועד גיחת הבוגר. הזחלים מפרישים פרומון מיוחד הגורם לנמלים לחפש אחריהם, להביא אותם לקן ולדאוג להם כאילו הם זחלי הנמלים עצמן בעוד הם אינם מפרישים טל־דבש כלל. יש מינים בהם הזחלים ניזונים מרימות הנמלים בקן. יש נמלים המאכסנות את הזחלים ביום ומוציאות אותם למרעה בלילה.
מעריכים שכ־75% אחוזים ממיני הכחלילים קשורים לנמלים באופן כלשהו. ביחסים אלה הזחלים מקבלים הגנה מטורפים ו/או שירותים סניטריים, יכולת לעבור את החורף בסביבה חמימה (בקן), הגנה מפני שריפות על הקרקע. הנמלים מאידך מקבלות אספקה שוטפת של טל־דבש.
ליחסי תלות מורכבים שכאלו השפעה ישירה על תפוצת הפרפרים. פגיעה בבית הגידול או בקיני הנמלים עצמן תגרום להכחדה ישירה של הכחלילים עצמם. רק שמירה על בית הגידול בכללותו תאפשר לשמר קיני נמלים יציבים ובריאים שיהיו מסוגלים לקיים יחסי גומלין בריאים ויעילים עם הכחלילים. כל קן נמלים מסוגל לטפל במספר מוגבל של זחלים ולכן ככל שמספר קני הנמלים בשטח יהיה גדול יותר, יציבות אוכלוסיית הכחליל תהיה גדולה יותר.

מאחר וחלק ניכר מיחסי הגומלין האלה נערך במסתרים קשה מאוד לצפות בהם בטבע ללא מכשור מיוחד או גידול במעבדה. במינים בהם יחסי הגומלין בסיסיים, ניתן לצפות בזחלים והנמלים בקלות יחסית אם יודעים מה לחפש ועם לא מעט מזל.
כחליל מקושט Freyeria trochylus (נקבה) על עוקץ עקרב.
זכר (למטה) במה שנראה כנסיון חיזור כושל אחר הנקבה (למעלה).
כחליל מקושט הוא אחד הכחלילים הקטנים במשפחה. מעופו חלש והבוגרים עפים סמוך לקרקע. המין נפוץ בכל האזור הים־תיכוני בישראל ומגיע עד שולי הר־הנגב. בדרך כלל נמצא אותו סמוך למארחים: עוקץ־עקרב (זיפניים) עליו הבוגרים ניזונים מהצוף או על שלוחית קרחת (חלובלוביים) עליה מתפתחים הזחלים.

נתקלתי בכחליל מקושט לראשונה ביוני 2008 בפארק שוהם. ואכן הם נראו בשפע על אחד ממיני עוקץ העקרב הפורחים בתחילת הקיץ. בספרות מצויין שעוקץ העקרב מהווה את אחד המארחים עליו מתפתחים הזחלים; חיפוש אחר זחלים העלה חרס. זה לא פשוט למצוא אותם, הזחלים בשיא גודלם לא עוברים את ה־8.5 מ"מ, צבעם ירוק ובדרך כלל הם יסתתרו מתחת לעלים. אבל יש דרך פשוטה יותר מאשר לאמץ את העיניים. נמלים! חפש את הנמלים ותמצא את הזחל. אולם חיפוש יסודי על עשרות צמחי עוקץ העקרב לא העלה דבר.
הטלה על שלוחית קרחת.
זוג ביצים (קוטר 0.45 מ"מ) שהוטלו בשתי הטלות נפרדות.

לאחרונה (אוגוסט 2013) חזרתי אל המקום וניסיתי את מזלי שוב. הפעם שיחק המזל וצפיתי בנקבות מטילות על….. שלוחית קרחת. אלא שאלה היו צמחים זעירים, בקושי נראו בשטח ואלמלא הפרפרים ספק עם הייתי מבחין בהם. סריקה יסודית של הסביבה לא הכזיבה. בקרבת מקום נמצאו כמה פרטי שלוחית קרחת גדולים יותר ומייד זיהיתי נקבות מטילות. ונמלים? זה לקח זמן. אבל לבסוף מצאתי פעילות נמלים חשודה על שני צמחים ובעזרת צילום מוגדל קיבלתי את האישור המיוחל. נמצאו זחלים.

מורית מטפלת בזחל
הנמלים מתופפות עם המחושים על הזחל וממריצות אותו להפריש טל-דבש.

ומי הנמלים? מסתבר שמדובר בסוג מורית (Monomorium) סוג הכולל כמה מינים שכיחים בישראל. כרגיל בני הסוג מורית הם אוכלי כל הניזון מפגרים ומהצומח. נמלים אלו אינן תלויות בטל־דבש כמיני נמלים אחרות, אף כי נראה שהוא מהווה חלק חשוב בתפריט שלהן. רגליהן הארוכות מאפשרות להן לרוץ היטב וגם לטפס על צמחיה וניתן לראות אותן סורקות צומח חד־שנתי ורב־שנתי בחיפוש אחר כנימות ומזון מזדמן.

כחליל מקושט מופיע בשטח בתחילת האביב, בנגב בפברואר ובחבל הים תיכוני החל מרץ. מקים מספר דורות רצופים עד תחילת דצמבר. הזחלים מתגלמים על הצמח או על הקרקע מתחת לצמח המארח. במהלך החורף שוהה הגולם בדיאפאוזה עד למועד גיחת הבוגר.

Comments are closed.