לבנין הכאסייה, הנודד האפריקאי

בשלהי נדידת הסתיו של הציפורים מאירופה לאפריקה אין מתאים יותר מלדבר קצת על נודד אחר, פרפראי המזדמן כל שנה לארצנו בעונות החום ונעלם עם בוא החורף. לבנין הכאסייה (כסיה) הוא אחד הפרפרים הנפוצים באפריקה הטרופית-יובשנית בבתי גידול פתוחים, מופרעים ושולי יערות ומוכר כמין פאליאוטרופי הנודד (אביב עד סתיו) למרחקים ארוכים (אלפי ק"מ) ומגיע גם לאזורנו (מצרים, ערב, ירדן, ישראל ולבנון).

בארצות המוצא הנדידה מתחילה לאחר עונת הגשמים, שאז מתפתח שפע מזון והמין מתרבה במספר דורות מהירים, עד כדי התפוצצות אוכלוסין וחיסול משמעותי של מקורות המזון. מצב זה מהווה מניע להתפתחות פרטים עמידים יותר המתחילים בנדידה, על רוב במגמה של צפון-מזרח.

בעולם המין מצוי במדגסקר (תת-מין נפרד) וגם מגיע כנודד לאיים הקנאריים ומתחיל להתבסס שם. בהודו, סרילנקה בורמה ועוד מספר איים באוקיינוס השקט מצוי תת-מין שלישי.
באזורנו מצוי התת-מין Catopsilia florella florella, זהו נודד מזדמן שהפך במהלך עשרות השנים האחרונות למבקר אורבני קבוע, אולי בזכות פיתוח הגינון העירוני שבעקבותיו נשתלו במקומות רבים צמחי כאסייה שונים (משפחת הקסלפיניים) בהם סנא סוככני (כאסייה תרבותית) Senna (Cassia) Corymbosa המהווה את אחד הפונדקאים החשובים של המין בארץ.

נקבה במנוחת רגע על שיח הכאסייה.

השם המדעי של הסוג Catopsilia נגזר מיוונית. Cato נגזר מהמילה Kata שפירושה מתחת ו-Psilia נגזרה מהמילה Psilos שמשמעותה קירח. לא ברור לי מה הייתה כוונת נותן השם, לזכר לפחות יש ציצת שיער בשולים התחתונים של הכנפיים הקדמיות. שם המין florella נגזר מלטינית ופירושו פרח קטן.

המין דווח מהאזור (לבנון) כבר ב-1855 ומאז נצפה באזורנו, בעיקר בסיני ואילת, בהפסקות של מספר שנים. מאז שנות החמישים (מאה קודמת) הוא מופיע לסירוגין גם במרכז הארץ ובצפונה, באזור אילת הוא נצפה ברציפות כל השנה. בשנים האחרונות תדירות התצפיות הולכת וגדלה והוא מופיע כמעט כל שנה, יתכן כתגובת רקע למגמת ההתחממות הגלובלית כפי שניתן לראות במיני חרקים נוספים.
ראשוני הבוגרים מתחילים להגיע לאזור במאי ומקיימים מספר דורות המתפשטים בהדרגה צפונה עם התחממות האקלים. אחרוני הבוגרים נראים בנובמבר – תחילת דצמבר. מין זה אינו מקיים דיאפאוזה ולכן לא מתקיים דור המשך. הפרטים של העונה הבאה יגיעו בנדידה מהדרום.

נקבה בזמן הטלה.
ביצה של לבנין הכאסייה.

הפונדקאים של לבנין הכאסייה הם מינים שונים של קסלפיניים. בדרום (סיני וערבה) הם מתפתחים על מין מקומי ;סנא מדברי ,Senna italica צמח מקומי נדיר בערבה. באזורים מיושבים הפונדקאים מגוונים יותר וכוללים מספר קסלפיניים תרבותיים (שיחים ועצים) הגדלים בגינות ציבוריות ושולי דרכים.

במין זה (ובמינים אחרים בסוג) מוצאים בנקבות שני מופעי צבע; לבן וצהוב. המופע הצהוב הוא השולט באפריקה אבל באזורנו הוא מהווה רק כ-10% מכלל האוכלוסייה של הסתיו. שאר האוכלוסייה מופיעה בגווים בהירים יותר של צהוב, לבן ירקרק או לבנבן שהיא התצורה הנפוצה יותר, בעיקר ככל שמצפינים.

במספר ימי תצפית שעשיתי  מתחילה פעילות הפרפרים רק לאחר התחממות ניכרת של האוויר (4-5 שעות לאחר הזריחה). תצפיות אלה (ספטמבר – אוקטובר 2010) נערכו בגינת נוי עירונית בראשל"צ ובזמן זה צפיתי בנקבות מטילות, חיזורי זכרים וספרתי עשרות זחלים בגילאים שונים.

פעילות הנקבות החלה בסביבות עשר בבוקר (שעון חורף) תחילה בעצלתיים ולאחר פחות משעה היו הנקבות בפעילות נמרצת של הטלות על עלי הסנא. מין זה מטיל ביצה בודדת ולא צבירים כמו בלבנין משויש Anaphaeis Aurota. אקט ההטלה מהיר מאוד ונמשך כשבריר שנייה בה מרפרפת הנקבה מעל אתר ההטלה ואם הוא מתאים היא נוחתת להרף ומטילה ביצה אחת, לבנה על-פני העלה, לעיתים על הפרחים ועוברת לאתר הבא

הזחלים נוהגים לנוח על עורקי העלים והענפים, שם הם מתמזגים בקלות בנוף הירוק.
זחל ניזון מניצן מפותח של כאסייה.

גודל הביצה כ-1.5 מ"מ וצורתה אופיינית למשפחת הלבניניים Pieridae. כאשר הזחל בוקע אורכו כ-2.5 מ"מ וצבעו ירקרק. בשיא גודלו הוא מגיע לאורך של כ-45 מ"מ. צורת הזחל וצבעו אופייניים מאוד למין הזה. הזחלים מבלים את הזמן באכילה על גבי הצד העליון של העלים ולכן קל (יחסית) לאתר אותם על הצמח. הם נוטים לעמוד בניצב לעורק העלה שם הם מוסווים יפה. לעיתים אפשר למצוא אותם נוגסים בניצני פרחים.

בשיא הקיץ זמן הגלגול מהיר מאוד ואורכו כ-20 יום. יכולת זו מאפשרת למין להקים במהירות אוכלוסיות גדולות ולנדוד במהירות לאתרים חדשים. בתנאים רגילים משך תקופת הדור היא 26-30 ימים.

לבנין הכאסייה הינו פרפר עונתי, אך בהינתן לו תנאי גידול נוחים הוא הופך לפרפר עירוני נוח לצפייה וגידול, המאפשר לכל אחד, כולל ילדים סקרנים, לעקוב אחר מחזור החיים של פרפר בטבע ובתופעות השונות הנוגעות לפרפרים וחרקים בכלל.

מקורות נבחרים:

מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002

Forest entomology in East Africa: forest insects of Tanzania By Hans G. Schabel, 2006

Comments are closed.