לדוד משה יש פרה, ועוד איזו פרה! אדומה, מעופפת וטורפת כנימות לארוחת הבוקר, ויש לה שם חיבה מוזר; 'פרת משה־רבנו'. פרה ביזארית שכלל אינה פרה אלא סתם חיפושית חמודה ואדומה שזכתה לכינוי מיוחס שכזה. אנחנו נקרא לה מושית, אפשר גם בשמה הרשמי; מושית השבע והיא תהיה כלת הרשומה הנוכחית.
מושית השבע היא אחד מהחרקים היותר מוכרים וחביבים בעולם; כוכבת תרבות המופיעה בספרי ילדים, שירים, סרטים וזיכרונות ילדות של כמעט כל אחד ואחת מאיתנו. מעבר לסימפטיה, היא גם חרק חשוב לאדם בהיותה אויבת טבעית למזיקים בחקלאות ובגני הנוי ולכן היא מהווה שותף בעל ערך במלחמה הביולוגית נגד מזיקי חקלאות.
אז מי היא מושית השבע? מדוע זכתה לייחוס מכובד שכזה למשה רבנו? ולמה אנו צריכים להעריך את השותפות הטבעית בין האדם לחיפושית קטנה ואדומה?
מושית השבע (8-7 מ"מ) משתייכת למשפחת המושיתיים Coccinellidae. משפחה קוסמופוליטית המונה למעלה מ־5000 מינים מתוארים, רובם נחשבים חרקים מועילים הניזונים מכנימות ומזיקי חקלאות זעירים אחרים (מקצת מהמינים צמחוניים וחלקם נחשבים מזיקים). מינים אחדים משמשים מסחרית בהדברה ביולוגית. בישראל מוכרים למעלה מ־60 מינים של מושיות ומושית השבע היא בין המינים הנפוצים ביותר ואין ספק שגם מהנראים ביותר. למושית השבע תפוצה פליארקטית (אסיה, אירופה, צפון אפריקה), היא הוחדרה, בסוף שנות ה־50 של המאה הקודמת, לצפון אמריקה כמדביר ביולוגי כנגד כנימות.
הכינוי העברי 'פרת משה־רבנו' נגזר גם הוא משפות אירופאיות. באידיש היא נקראת 'משה־רבנו'ס קיעלע' או 'משה־רבנו'ס פערדעלע' (פרה קטנה וסוסון של משה רבנו בהתאמה). נראה שהשם 'משה רבנו' נבחר כתחליף לגרסאות השונות של שמות קדושים נוצריים אשר שימשו בכינוי החיפושית בשפות שונות. הכינוי 'פרה' מופיע בכינוי הרומני vaca-domnului (פרת האלוהים) ובכינוי הבולגרי bozha kravichka (פרת האלוהים הקטנה) וכך גם ברוסית Божья коровка יתכן ובתעתיק העברי נעשה שימוש 'כשר' כתחליף לכינויים משפות נוספות המתפרשים כשמות של בהמות כמו סוס, כבשה וכו'. נראה שאין מקור אחד ברור והשם כולו עדיין נתון לפרשנויות בלשניות שונות.
שמה המדעי של מושית השבע Coccinella septempunctata המתאר את המראה החיצוני זכה גם הוא להרמת גבה באשר למקורו, וללא הצדקה מרובה. שם הסוג Coccinella נגזר מהמילה הלטינית coccineus המתייחסת לצבע אדום שני/ארגמן (Scarlet). שם המין septem-punctata מתייחס לשבעת הנקודות השחורות המופיעות על כנפי החפייה (למעשה 4 כתמים בכל צד, כאשר זוג אחד מתאחד לכתם אחד גדול בקו התפר של כנפי החפייה, וכך נותרים 7 כתמים). השם העברי נגזר בחלקו מהכינוי העממי: שם הסוג מושית ושם המין ממספר הנקודות.
אם השם המדעי מזכיר לכם גם את כינוי הגנאי 'קוקסינל' הרי לא בכדי. בשפה הצרפתית השם העממי של המושית הוא coccinelle (גם הכינוי של הרכב חיפושית הפולקסוואגן). כינוי זה אומץ כשם במה על ידי אחת מאומני הדראג הצרפתיים הידועות (Jacqueline-Charlotte Dufresnoy). ז'קלין שרלוט דופנואי אף הופיעה (שנות השישים של המאה הקודמת) בישראל (מועדון הלילה 'אדריה') והייתה הטרנסקסואלית הראשונה שהופיעה בארץ. מכאן התגלגל הכינוי הגנרי המגונה 'קוקסינל' (רק בישראל) לאדם השונה מגדרית מזהותו המינית פיסיולוגית.
שילוב צבעי אדום-שחור של הבוגר ושחור-אפור עם כתמים כתומים אצל הזחל, מהוה סימן אזהרה ברור לכל טורף פוטנציאלי. כל דרגות המין מכילים מספר רעלים אלקלואידיים המומסים בנוזל ההמולימפה. ככל הנראה הרעלים מופקים באופן שניוני מהמזון בדרגת הזחל. בעת מגע מאיים מופרש כרפלקס (reflex bleeding) נוזל בעל טעם וריח דוחים דרך מפרקי הרגליים. הרעלים מסוכנים לציפורים צעירות ולטאות. לבני אדם אין סכנה מטעימת חיפושית אחת או אפילו כמה עשרות, מלבד טעם דוחה בפה.
מדובר בחרק עונתי שעיקר פעילותו מתרחשת באביב, כי אז מצוי שפע מזון לזחלים ולבוגרים. בראשית האביב (מרץ) מופיעים בשטח בוגרים ראשונים המטילים ביצים בקרבת מושבות של כנימות עלה (כנימות הן מהחרקים הראשונים המופיעים במספרים גדולים בסוף החורף). הביצים מוטלות כצבירים (30-10) מתחת לעלים, במחסות מוצלים או על מארחי הכנימות עצמם. נקבה אחת עשויה להטיל לאורך 8-6 שבועות כ־500 ביצים ויותר. תופעה מעניינת (ODP) המצויה במין זה (ובמיני חרקים נוספים) היא הפרשת פרומון אתראה ע"י הזחלים במטרה למנוע מנקבות אחרות להטיל באתר פעיל. נקבה הנמנעת מהטלה באתר בו פעילים זחלים מקטינה את ההסתברות לתחרות חזקה על מזון וסיכוי לקניבליזם של הצאצאים שלה.
הזחלים בוקעים לאחר כשבוע ומגיעים לשיא גודלם (12 מ"מ) תוך כשלשה שבועות (לעיתים יותר תלוי בטמפרטורה וזמינות המזון). זמן הגולם כשבוע ולאחריו מגיח בוגר. דור האביב מקייץ ברובו ואינו מתרבה. בשלהי האביב ותחילת הקיץ, נודדים פרטים רבים עם הרוח לאזורים גבוהים וקרירים (חרמון, גריזים, מירון ועוד), שם הם מקייצים ומתקבצים במאות ואלפים תחת אבנים או מחסות אחרים (ההתקבצות מתוזמנת בעזרת פרומון מיוחד). נמצא שהטריגר לתרדמת הקיץ הוא הטמפרטורה; כאשר הטמפרטורה החודשית הממוצעת עולה מעל 26 מעלות עוברות החיפושיות לתרדמת קיץ.
למרות המגבלות מושית השבע עשויה, בתזמון הנכון, לשמש בהדברה ביולוגית מבוקרת וממוקדת כל ידי פיזור כמות גדולה של בוגרים שגודלו בשבי בשטחי חקלאות. הבנת יכולת זו הביאה, במקומות שונים בעולם הפחות מפותח, ליזמות איסוף מסחרי של בוגרים באתרי תרדמת הקיץ ומכירתם לחקלאים מקומיים לשימוש בהדברה ביולוגית.
החדרת מושית השבע לצפון אמריקה גובה גם מחיר אקולוגי. מסתבר שבהדרגה הופך מין זה בארה"ב למין פולש הדוחק מינים מקומיים. לעומת זאת באירופה ובעיקר באנגליה (וגם בצפון אמריקה) נדחקת מושית השבע ע"י מושית מהמין Harmonia axyridis שמקורה ממזרח אסיה והוכנסה למספר מדינות באירופה ובארה"ב כמדביר ביולוגי והיא הגיעה גם לישראל. מסתבר שמין זה אגרסיבי מאוד המתפשט בקצב מהיר למדינות נוספות ונמצא כדוחק מינים מקומיים של מושיות ופוגע גם בביצים של מיני חרקים אחרים, חלקם אינם נחשבים מזיקים.
לסיום יש גם סיפור לקטנטנים "אגדת פרת משה-רבנו"
ואין יותר נדוש ומוצלח מלסיים בשיר היפה של אפרים סידון – פרת משה־רבנו
פרת משה רבנו בקול התאוננה,
שיש לה שם מאוד ארוך והיא הרי קטנה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה,
פשוט מאוד לקרוא לה מרת פרת משה.
פרת משה רבנו הצטערה נורא,
השם נראה לא מתאים, חושבים שהיא פרה.
לכן היא מבקשת, אם זה לא קשה,
פשוט מאוד לקרוא לה החברה משה.
פרת משה רבנו חשבה שזה טיפשי,
משה זה שם של בחורים, ולא של חיפושית.
לכן היא מבקשת, עכשיו מכל אחד,
פשוט לקרוא לה: "בואי", והיא תבוא מיד.