אז מה אם הוא 'פושט'! נימפית החורשף Vanessa cardui הוא פרפר מקסים המייצג בכבוד את משפחת הפרפרים וכל חובב פרפרים או חובב טבע ויופי יכול למצוא בו משהו מעניין רוב השנה.
שם הסוג Vanessa מגיע מלטינית ומשמעותו 'שֶׁל ונוס', הנימפה ('נימפה' במקור מיוונית = אישה צעירה) היפה מהמיתולוגיה היוונית. גם שם המין cardui נלקח מלטינית ומתייחס לצמח מהסוג קרדה (Carduus), בן למשפחת המורכבים המשמש לעיתים מארח (פונדקאי) לפרפר הזה. השם העברי 'נימפית' מגיע מאותם מקורות. לטינית, יוונית או עברית, אכן שם ראוי לפרפר עדין ויפה.

נימפית החורשף הוא מהפרפרים הנפוצים בעולם, המצוי בכל היבשות, למעט דרום־אמריקה ואנטארקטיקה. מרבית השנה המין שוהה בעיקר באזורי אקלים חם ובאביב ובקיץ הוא חודר גם לאזורים ממוזגים וקרים (בדרך כלל לעבר קווי רוחב צפוניים) או גבוהים יותר.

נמצא שהזרז העיקרי לנדידות מהדרום לצפון הוא זמינות המזון. בעונה בה גשמי חורף מרובים נוצר באזורים חמים שפע מזון, המאפשר גידול מהיר של שפע זחלים המכלים במהרה את מרבית משאבי המזון הזמין. מחסור במזון מתאים מעכב את מחזור הרבייה ואוכלוסיות גדולות של בוגרים טריים המחפשים צמחים מתאימים להטלה מתחילים בהגירה צפונה, לאזורים ירוקים יותר. זו גם אחת הסיבות שפרפר זה עשוי בשנה אחת (לא קרה ושופעת גשם) להופיע בהמונים (הגירה מתפרצת) ובשנה שחונה יופיע רק במספרים קטנים. התלות בזמינות המזון ומזג האוויר משפיעה משמעותית על גודל האוכלוסייה ומידת תפוצתה העונתית.
בישראל הוא מצוי ומעופף רוב השנה, כאשר באביב (מרץ-אפריל) מצטרפות לאוכלוסיה המקומית קבוצות גדולות (המונות מיליונים ויותר) מהדרום (סיני והנגב / ערב) ומתקדמות לצפון לעבר אירופה. חלק מהפרטים חוצים את המדינה תוך מספר ימים (תלוי גם ברוחות) וחוצים את הים לעבר קפריסין ומשם לאזור טורקיה. חלק מנודדים משאירים מזכרות בדמות ביצים המוטלים באתרים שונים בהם גדלים המארחים המועדפים. הנדידה מתפרשת על מספר שבועות. בהתחילה היא דלילה וכמעט לא מורגשת ומגיע לשיא בהופעת מאות מיליונים של פרטים תוך מספר ימים ונעשית דלילה שוב עד שנמוגה לאיטה.

אחד המנגנונים המעניינים אצל פרפרים נודדים הוא הניווט. בניגוד לציפורים המסוגלות ללמוד את מסלול הנדידה ולשחזר אותו, הרי פרפרים כפרטים אינם משלימים מסלול נדידה שלם וסביר שפרפר המגיע לסוף מסלול הנדידה יהיה דור שלישי ואולי חמישי. כיצד אם כן מצליחים הפרפרים לשמור על מגמת התעופה הנדרשת בהתאם לעונה, וכל זאת ללא ניסיון קודם?
מחקרים שונים על המין שלנו ובפרפרים אחרים הראו שפרפרים נודדים משתמשים בין השאר במצפן שמש המצוי במוח (מצוי גם אצל חרקים נוספים כמו דבורים ונמלים). מצפן זה נעזר באור מקוטב המגיע דרך העיניים והמאפשר לקבוע זווית מדויקת את השמש.
מחקר (2009) שנעשה על פרפרי דנאית מלכותית (Danaus plexippus) בצפון־אמריקה, מצא להפתעת החוקרים, מנגנון ניווט נוסף הממוקם דווקא במחושים של הפרפר. מאחר והשמש אינה קבועה במקומה הרי הפרפר נדרש לשעון יומי (24 שעות) שיאפשר לפצות על זווית השמש המשתנה לאורך היום (פרפר העף צפונה בבוקר צריך לשמור על השמש מימינו ואחה"צ על השמש להופיע משמאל). נמצא שבמחושי הפרפר מצוי שעון ביולוגי המבוסס על חלבונים רגישים לאור. שעון זה המסונכרן עם המוח מאפשר לשמור על מגמת תעופה רצויה למרות השינוי המחזורי בזווית של השמש ביחס לכיוון התעופה.
זכרים של נימפית החורשף מראים התנהגות טריטוריאלית מסוימת בה הם מפטרלים בשטח. לעיתים הם תופסים עמדות תצפית על הקרקע או על צמחים נמוכים כאשר הכנפיים פרושות למחצה, לעיתים נסגרות ונפתחות לחליפין. הם מגרשים זכרים אחרים ומאפשרים לנקבות להיכנס לשטחם.

כל נקבה יכולה להטיל עד כ־500 ביצים. הביצים (0.6 מ"מ) ירוקות, מוטלות כבודדות או בקבוצות קטנות על מבחר גדול של חד־שנתיים נפוצים כמו מינים של הסוגים: חלמית, סרפד, חורשף, גדילן, קיפודן ועוד. לאחר כ־4 ימים מגיח הזחל (1.5 מ"מ) ומתחיל מייד בבניית מחסה על ידי קיפול עלה בעזרת קורי משי למעין נרתיק המגן עליו (באופן מוגבל) מטורפים שונים והקור. מתוך הנרתיק הוא מכרסם את העלה עד תומו כמעט. לאחר חיסול העלה הוא עובר לעלה אחר, יוצר נרתיק חדש וחוזר חלילה.

בזמן זה (שלב הטרום גולם) מתרחש שינוי פנימי דרסטי ולאחר כיום ומחציתו נושר העור החיצוני ומתגלה 'גולם תלוי', אפור-חום המתאפיין בברק מוזהב. גולם תלוי נצמד למצע בעזרת הפרק האחרון (דמוי גבעול) המצויד בזיזים זעירים (cremaster) הנאחזים בכרית קורים הצמודה למצע. זמן הגולם כשבועיים או קצת יותר.


לנימפית החורשף גולם מטיפוס 'גולם חנוט' הנשאר חשוף ללא הגנה של פקעת משי. בגולם חנוט האופייני לפרפראים כל האיברים עטופים במעטפת משותפת, צמודים לגוף כמעין מומיה. חיצונית אפשר להבחין בתבנית איברי הבוגר אבל אי אפשר להפריד ביניהם ללא פגיעה בחרק.
הגולם הוא השלב השלישי בהתפתחות חרקים בעלי גלגול מלא. זהו שלב קריטי בו נעשה רה־ארגון של הרקמות הפנימיות ובניית איברי הבוגר. תהליכים אלה מבוקרים ומווסתים על ידי מערכת הורמונאלית מרכבת ביותר. תהליך זה הוא בלתי הפיך. בשלב הגולם כמעט ולא ניכרת תנועה, ואם קיימת, היא מוגבלת מאוד ורק לפרקים האחרונים. אצל גלמים תלויים התנועה קלה וחופשית יותר בהשוואה לגלמים מטיפוסים אחרים. הגולם נושם דרך פתחי נשימה המצויים במעטפת הגולם ומשתמש במאגרי אנרגיה פנימיים עבור חילוף החומרים הנדרש להשלמת תהליך המטמורפוזה.
בבוא היום נסדק מעטה הגולם ומתוכו מגיח הבוגר. לאחר פריסת הכנפיים, ייבוש ומנוחה, מוכן הבוגר לעוף ולצאת לחיים חדשים.
הבוגרים ניזונים מצוף. בעיקר מפרחים של בני משפחת המורכבים. כבוגר פרפר נימפית החורשף חי כשבועיים ימים.


מקורות נבחרים:
פרפרי ארץ-ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983
מדריך הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, 2002
2. The Red Admiral and Painted Lady Research Site
3. Seasonally adaptive migratory headings mediated by a sun compass in the painted lady butterfly, Vanessa cardui
4. Butterflies Use Antenna GPS to Guide Migration
6. Discovery of mass migration and breeding of the painted lady butterfly Vanessa cardui in the Sub-Sahara: the Europe – Africa migration revisited GERARD TALAVERA and ROGER VILA, 2016
7. Migration of the painted lady butterfly, Vanessa cardui, to north-eastern Spain is aided by African wind currents Constantí Stefanescu, Marta Alarcón and Anna Àvila, 2007
8. Back to Africa: autumn migration of the painted lady butterfly Vanessa cardui is timed to coincide with an increase in resource availability, Constantí Stefanescu Xavier Puig‐Montserrat Boudjéma Samraoui Rebeca Izquierdo Andreu Ubach Antoni Arrizabalaga, 2017
9. Migration of Lepidoptera in the vicinity of Cyprus, eastern Mediterranean, Eddie John, David J. Sparrow, Rosalyn Sparrow, April 2014