נמלים הוא נושא שיכול למלא אתר בפני עצמו. הפעם נקבל הצצה קצרה לאחד המינים הנפוצים בחולות החוף. הסוג נמלת-קציר Messor הוא אחד הבולטים בנופי ארצנו – למי שאינו מתעצל להסתכל על הקרקע. סוג זה מונה בישראל וסיני כ-15 מינים ותת-מינים ותפוצתו בעולם הישן משתרעת על רוב האזורים החמים.
אחד המינים הנפוצים בבית הגידול החולי הוא נמלת־קציר חולית Messor arenarius. מין ממוצא מדברי (צפון־אפריקה) המצוי בישראל בחוליות החוף ואזורי הלס של הנגב ומדבר יהודה. במין זה יש רבגוניות בגודל הפועלות; הקטנות מתפקדות בתוך הקן, הבינוניות והגדולות מלקטות מזון ושומרות על הקן.
מין זה (בניגוד לנמלת־קציר שחורה למשל) לא יוצר שבילי ריח אל מקור המזון וכל פועלת אוספת מזון לבדה. לעיתים מצטרפות כמה פועלות כדי לפרק חלקי מזון גדולים או לסייע בהעברת חלקים שנמלה אחת מתקשה בנשיאתם.
נמלת־קציר חולית (הזחלים) ניזונה בעיקר מזרעים ולעיתים מגוונת בפגרי חרקים מזדמנים. איסוף הזרעים נעשה על הקרקע או על הצמחים שם הנמלים מפרקות צבירי זרעים (במורכבים) או קוטמות זרעים בצמחים אחרים. אגירת המזון נעשית למועדים בהם הוא לא זמין או כאשר תנאי מזג האוויר לא מאפשרים יציאה לפנ הקרקע. על יעילות אגירת המזון מעידה הכמות שניתן למצוא בקן אחד, זו עשויה להגיע למספר קילוגרמים של חומר אורגני.
אביב הוא עונת שיא באיסוף מזון, כאשר בקיץ הפעילות מצטמצמת לשעות הקרירות. גם הסתיו הוא עונה עמוסה לנמלת־הקציר. מזג האוויר הקריר מאפשר פעילות מרבית שעות היום ושפע הזרעים שהפיקו צמחי הקיץ והסתיו מספק הרבה עבודה. בחורף פעילות הנמלים מצטמצמת לימים חמים אם בכלל. הן נשארות בתוככי הקן ונסמכות על מאגרי המזון.
לסתות נמלת־הקציר החולית חזקות במיוחד ובקלות מסוגלות לקטום ענפים דקים. גודל הלסתות בשילוב עם גודל גוף מאפשר לפועלות הגדולות לשאת משקלים כבדים במיוחד.
הלסתות משמשת גם כלי עבודה בחפירת ותחזוקת הקן. משני צידי תחתית הראש צומחים זיפים ארוכים הנקראים 'נושא חול' אלה משמשים בעזרת הלסתות לנשיאת כדורי חול מתוך הקן החוצה. כדורי החול מונחים מסביב לפתח הקן ועם הזמן נוצרת סוללת חול מוגבהת המזכירה לוע של הר געש.
