זהו חלק שני ואחרון של הסקירה על משפחות הארינמלאים של ישראל. הסקירה מגישה, על קצה המזלג, היכרות עם הארינמלאים בכלל ומשפחות הארינמלאים של ישראל. משפחות שאינן מוזכרות ברשומה בשמן העברי, אינן מצויות בישראל. החלק הראשון של הרשומה (ראו קישור) עוסק בסקירה כללית במטרה לספק תמונה כללית על הקבוצה והייחוד שלה. מומלץ לקרוא חלק זה תחילה. החלק השני מציג את המשפחות המצויות בישראל, בתוספת רקע כללי, הדגשים נוספים על אלו הוזכרו בחלק הראשון ואזכור של מינים מייצגים.
ארינמלאים בישראל
סדרת הארינמלאים מיוצגת היטב בנוף הישראלי. סה"כ 9 משפחות מתוך 16-15 המשפחות הקיימות כיום בסדרה כולה. בישראל כ־130 מינים (כמשתקף מהמאמרים) ומספר המינים העולמי המשוער: +6000. כל משפחה מייצגת אורח חיים שונה ולעיתים ייחודי ביחס למשפחות אחרות המיוצגות בישראל. ברוב המינים הבוגרים פעילים ומעופפים בלילה. במרבית המינים הזחלים שוכני קרקע, חלקם שוכני צמחים ומין אחד מתפתח במים מתוקים.
מיקומה הייחודי של ישראל במפגש בין מספר חבלים ביוגאוגרפים והעירוב שלהם האחד בשני, לעיתים ביחידות שטח קטנות, בא לידי ביטוי בגיוון גיאוגרפי ואקלימי, המאפשר קיום של מינים עם דרישות אקלימיות שונות, לעיתים בצמידות גבוהה. תנאים אלו משתקפים גם בהרכב הזואוגאוגרפי של הארינמלאים בישראל. ארינמלאים בישראל מיוצגים בכל האזורים הגאוגרפיים וברוב בתי הגידול; למעט בבתי גידול מיוערים בצפיפות או בחורשים סבוכים; אבל מצויים בשוליהם. חלק מהמינים מאפיינים את האזורים הים תיכוניים הלחים וחלק ימצאו רק באזורים מדבריים או צחיחים. לחלק זיקה רבה לבתי גידול חוליים (ההולכים ונעלמים מנופי ארצנו, במיוחד באזור בשפלת החוף) ויש מינים שתפוצתם מתפרשת על מרבית שטחי המדינה. תפוצתם של מינים חובבי צמחים מושפעת במידה רבה גם מהיקף העיבוד החקלאי ומההתפתחות האורבנית, המגדילה מאוד את היצע ומגוון בתי הגידול בגינות הנוי ופארקים ואפשרויות התזונה. לצד מינים בעלי תפוצה אגן ים־תיכונית רחבה, כמו למשל ארינָמָל חיוֵור Myrmeleon hyalinus, מוצאים מינים שישראל מהווה עבורם גבול תפוצה דרומי (מינים פאליארקטים) או גבול תפוצה צפוני (מינים אפרוטרופיים). לדוגמא: אֲרִימְחוֹשִׁ מצוּיָיר Libelloides rhomboideus הוא נציג נדיר של הפאונה המזרח ים־תיכונית והבלקן וכאן עובר תחום התפוצה הדרומי. מולו אֲרִימְחוֹשִׁ עָדִין Ascalaphus festivus, הנפוץ באפריקה וערב וישראל היא בתחום גבול התפוצה הצפוני של המין.
הערה: רשימה מעודכנת של המינים והסוגים של הארינמלאים בישראל מצויה (2019) בהכנה. הכנת הרשמה דורשת מיון ובחינה מחדש של אוסף הארינמלאים המקומי (במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב). לפיכך מספרי מינים או סוגים הנקובים ברשומה מהווה הערכה בלבד של מחבר הרשומה, המתבססת על פרסומים קיימים. עד לפרסום רשימה עדכנית מוסמכת.
משפחת האֲרִינָמָלִיִּים
Myrmeleontidae Latreille, 1802
אטימולוגיה:
myrme (מיוונית myrmex) = נמלה
leon (מיוונית leon) = אריה
ביאור השם המדעי מתייחס לזחלים בוני המשפכים שהרכב מזונם כולל גם נמלים.
השם העברי: הֶלְחֵם מילים: אריה + נמלה.
מספר מינים בישראל: כ־75, הנחלקים בין כ־30 סוגים.
משפחת הארינמלאים הגדולה בישראל והגדולה בעולם (מעל 2000 מינים ו־300 סוגים). תפוצתם העולמית נרחבת ביותר ובעיקר באזורים יובשניים עד צחיחים של האזורים הטרופיים והסוב־טרופיים באפריקה, אסיה, אוסטרליה והאמריקות. ארינמליים מאכלסים יערות פארק פתוחים, בתות ובתי גידול חוליים. באופן פרדוקסאלי היא גם המוכרת ביותר, בשל אורח החיים האופייני של חלק קטן מהמינים; הבונים בשלב הזחל, משפכי ציד בקרקעות קלות, הבולטים מאוד לעין. מתוך כ־30 סוגים המיוצגים בישראל רק 2 סוגים כוללים מינים הבונים משפכים: הסוג ארִינָמָל Myrmeleon והסוג מַשְפְּכַאי Cueta. בכל שאר הסוגים במשפחה (בישראל) הזחלים צדים ממארב; כאשר הם קבורים למחצה בקרקע; למשל הסוג עֲלוֹמִית Solter המתחפר בקרקע באתרים מוצלים או אפלים. או בתוך פסולת העלים תחת שיחים; למשל המין קוֹצִית חוֹפִית Acanthaclisis occitanica בעוד קוֹצִית נָאָה Acanthaclisis baettica מעדיפה חלקות חול חשופות כמעט מצמחים. יש מינים השוכנים תחת אבנים או בצד התחתון של עלים הצמודים בקרקע.
ארינמליים מאכלסים את כל האזורים בישראל, אולם מספר המינים הגדול ביותר מצוי במישור החוף (כ־20 מינים, מתוכם 12 מינים חובי חול מובהקים) והנגב. הסיבה לכך היא כנראה המצאותן של קרקעות קלות, בעיקר חול. "הארינמליים מהווים את אחת מקבוצות החרקים החשובות בנופים החוליים של ישראל. זחלי הארינמליים קשורים בהתפתחותם קשר הדוק לתכונות הקרקע בה הם שוכנים, ומראים התאמה מורפולוגית רבה ביותר לקרקעות שונות. כל מחזור חייהם: הטלה, בקיעה, תנועה והתחפרות, תפישת הטרף והתגלמות, נעשים כולם במגע הדוק עם הקרקע. הזחלים חבויים בקרקע והם צדים את טרפם ממארב, עם או בלי משפך ציד… בהיותם חלק ממארג המזון, הם מתבלטים כטורפים הניזונים מפרוקי־רגליים שונים הנעים על פני החול. פעילותם נמשכת גם בחודשי הקיץ החמים, כאשר מרבית החרקים העונתיים סיימו את פעילותם ונעלמו מעל פני השטח" (סימון 1989). לאסטרטגיית הציד בעזרת משפכים, תוקדש רשומה נפרדת, שתפורסם בעתיד.
לאור לחצי הפיתוח הקשים על קרקעות קלות ואובדן מהיר של שטחי מחיה, חלק מהמינים הקשורים הדוקות לבתי גידול חוליים עשויים בעתיד הקרוב להיעלם ממישור החוף; דוגמא למין רגיש: סִיפוֹנַאִי הַחוֹלוֹת Nophis teillardi שהזחלים שלו מעדיפים חלקות חול חשופות. מספר המינים הקטן ביותר מיוצג באזורים ההרריים והמיוערים. אף שהזחלים חובבי חום, ניתן למצאם גם באזורים קרים, כמו בהר מירון ובגולן. בחרמון מצוי ארינמל צָפוּן Myrmeleon inconspicuus, ישראל היא בגבול תפוצתו הדרומי. אפיקי הנחלים בנגב הם העשירים ביותר במינים. תנאי האקלים נוחים בהם במיוחד, הם עשירים בנישות המתאימות הן למינים בוני משפכים והן למינים מתחפרים.
בוגרי הארינמליים הם חרקים חובבי חום ומופיעים מאפריל עד אוקטובר. מינים שונים מופיעים בשדה בתקופות מסויימות בלבד. מוטת הכנפיים של הבוגרים 10־30 מ"מ ברוב הסוגים; ועד 170 מ"מ במינים הגדולים; כמו בסוג בַּחְנִינַאי Palpares (ראו רשומה קישור). המחושים קצרים. הבוגרים פעילי בשעות בין הערביים או/ו לילה, ביום הם מוצאים מסתור בעשבייה, בשיחים, על גזעי עצים ובסדקי סלעים. מעופם איטי וקצר. הבוגרים ניזונים מחרקים מעופפים קטנים. תוחלת החיים שלהם קצרה; ממספר ימים עד 4-3 שבועות; במינים מועטים. ההטלה נעשית על פני הקרקע או על גזעי עצים ובצידי אבנים וסלעים. הזחלים מתפתחים במשך כשנה-שנתיים (תלוי במין ובתזונה) ולעיתים עד 3 שנים (בסוג בחנינאי). ההתגלמות נעשית בקרקע או בפסולת עלים. הבוגר מגיח לאחר 5-3 שבועות.
משפחת האֲרִימְחוֹשִׁיִּים
Ascalaphidae Rambur, 1842
אטימולוגיה:
ascaleph (מיוונית askalaphos)= דמוי ינשוף
ביאור השם המדעי: מתייחס לעיניים; הגדולות מאוד ביחס למימדי הראש.
השם העברי: הֶלְחֵם מילים: אריה + מחוש. מתייחס למחושים הארוכים שמבדילים אותם מכל קבוצה אחרת בקרב הארינמלאים.
מספר מינים בישראל: כ־11, הנחלקים בין שתי תת־משפחות וכ־10 סוגים. חלקם נדירים מאוד או מוכרים בישראל רק מאתרים ספורים.
משפחת הארימחושיים מונה כ־500 מינים ו־65 סוגים המתפלגים בין שתי תת־משפחות גדולות ושלישית; קטנה המונה רק מין אחד (בדרום אמריקה). משפחת הארימחושיים קרובה טקסונומית למשפחת האֲרִינְמָלִיִּים. ארימחושיים נבדלים מארינמליים במחושים דקיקים וארוכים כאורך הגוף, המסתיימים בפרק מוגדל דמוי אלה. וגם בעיניים גדולות מאוד (ביחס לראש), שבסוגים אחדים הן מפוצלות לשתי אונות ב'תפר' רוחבי.
הבוגרים נחשבים למעופפים טובים ומהירים. הם ניזונים על חרקים קטנים הנלכדים במעוף סמוך לקרקע (3-2 מטרים). מרביתם מעופפים בין הערביים, אולם יש בהם פעילי לילה מובהקים ופעילי יום מובהקים (בסוג,Libelloides הנחים עם כנפיים פרושות) שחלקם מזכירים פרפרים ססגוניים.
מרבית המינים בישראל מוכרים מבתי גידול עשבוניים פתוחים, מורדות הרים, שדות בור וחולות מיוצבים. באזורים הטרופיים יש מינים החיים ביערות או בשוליהם. הבוגרים מבלים את היום במסתור, בדרך כלל בחסות הצמחיה, ולרוב נצפים רק לאחר שהוחרדו ממנוחתם. בישראל בוגרים מופיעים בשטחים הפתוחים מהאביב ועד הסתיו, תלוי במין ובאזור הגיאוגרפי. מינים רבים מוכרים רק מדרגת הבוגר – מאחר וקשה מאוד למצוא את הזחלים בטבע. הדרך הכמעט יחידה לשייך זחל למין מוכר היא לגדלו עד לדרגת הבוגר.
מחזור החיים של מרבית המינים לא מוכר או מוכר רק במעט. במינים בהם נצפו הטלות, הנקבה מטילה את הביצים על ענפים, בשורה אחת או שתיים. יש מינים המטילים על אבנים. הביצים בוקעות לאחר כחודש, מועד המושפע גם מטמפרטורת הסביבה. הזחלים עוברים 3 דרגות גדילה. ההתגלמות נעשית בפקעת קורים כדורית המוצמדת לשולי הסלע או אבן אשר שימשה להם כבית גידול או נבנית בתוך פסולת עלים. לעיתים נצמדים לפקעת חומרי פסולת צמחים המסייעים בהסוואה. מידע נוסף על מחזור חיים טיפוסי לחלק מהארימחושיים ניתן לקרוא ברשומה אֲרִימְחוֹשִׁ עָדִין.
זחלים השוכנים על אבנים או סלעים דומים בצבע ובמרקם הגוף לאבנים או החזזיות הגדלות עליהן; ראו למשל את זחלי האַבְנוּנִית. יש מינים בהם הזחלים מגלים העדפה לחלק הנמוך של שולי אבנים או סלעים, יש מינים המצויים גם בחלקים הגבוהים של קירות סלע ויש מינים, כמו זחלי אֲרִימְחוֹשִׁ נָקוֹד, השוכנים רק בצד הגחוני של אבן הנחה על קרקע (אינה שקועה). ביערות טרופיים, יש מינים בהם הזחלים מצויים על הקרקע בשכבת נשורת העלים, או על צמחים (על עלים, גזעים, ענפי שיחים ועצים) והם נדמים במראה ובמרקם הגוף לפטריות או חזזיות.
אורח החיים של זחלי ארימחושיים מתאפיין בגידול איטי, העשוי לקחת כשנה עד שנתיים. קצב הגידול מושפע מטמפרטורת הסביבה וכמות המזון שהזחל מצליח ללכוד. הזחל ממתין במקומו שעות ולעיתים ימים, כאשר הלסתות פתוחות ב־1800 ודרוכות כקפיץ. חרק העובר מבלי משים על גוף הזחל או בין הלסתות גורם להן להיסגר על הקורבן כהרף עין ואחרון מוצא עצמו אחוז במלקחיים רבות עוצמה, ללא יכולת להשתחרר
משפחת הכְּנַפְחוִּטיִּים
Nemopteridae Rambur, 1842
אטימולוגיה:
nemo (מיוונית nema) = חוט
pter (מיוונית pteron) = כנף
ביאור השם המדעי: מתייחס לכנף האחורית, שהיא דקה וארוכה בהרבה מהכנף הקדמית. יש והיא צרה כסרט או נראית כחוט דקיק, עדין וארוך.
השם העברי: הֶלְחֵם מילים: כנף + חוט.
מספר מינים בישראל: כ־9, הנחלקים בין שתי תת־משפחות וכ־5 סוגים.
משפחה המונה כ־150 מינים שתפוצתם משתרעת במרבית היבשות (חסרים בצפון אמריקה ובמרכז אירופה). לבוגרים ראש מוארך ומחודד (כנראה התאמה לאיסוף גרגרי אבקה מפרחים) והמחושים חוטיים ארוכים ואינם מעובים בקצה. על הרוב, הכנפיים הקדמיות שקופות והכנפיים האחוריות ארוכות בהרבה מהקדמיות ופונות לאחור. יש והן דומות לחוט דקיק וארוך; יש והן דומות לסרט צר עם התרחבות סמוך לקצה. הסיבה לכנפיים אחוריות ארוכות באופן חריג, אפילו בהשוואה לחרקים אחרים, אינה ידועה. יתכן וזה קשור להתנהגות החיזור, להגנה מפני רשתות עכבישים או טורפים אחרים. יש הסוברים שהכנפיים האחוריות משחקות תפקיד בהימנעות מטורפים, לפחות בשובליתים. כך מציע מחקר(Picker at al. 1990) שבדק את השאלה בשובלית Palmipenna aeoleoptera. מין פעיל יום מדרום אפריקה, בעל כנפיים אחוריות עם התרחבות דמוית כפית. המחקר עקב אחר התנהגות הטריפה של זבובים טורפים ממשפחת הטרפניים Asilidae המהווים חלק מהטורפים הטבעיים של מין זה. המחקר הראה שמינים קטנים ונפוצים (של טרפניים) העדיפו לצוד שובליות קצוצות כנפיים אחוריות, בעוד פרטים עם כנפיים אחוריות שלמות ניצודו בעיקר על ידי מינים גדולים, שהם פחות נפוצים. מכאן מציע המחקר שהכנפיים האחוריות, דמויות הכפיות, מרתיעות טורפים קטנים ונפוצים יותר על ידי יצירת אשליה של מימדי גוף גדולים יותר. מחקר אחר (Leon 1989) שבדק באותו המין האם להתרחבויות תפקיד בוויסות חום הגוף, מצא שאין להן השפעה ישירה על וויסות החום.
זחלים כנפחוטיים הם שוכני קרקע ומוסווים היטב. הם ניזונים בחרקים רכי גוף ופרוקי־רגליים זעירים. הבוגרים, שמעופם איטי ועדין, מופיעים למשך זמן קצר, כנראה בסינכרון עם מועדי הפריחה של הפרחים המועדפים עליהם. במשפחה זו שתי קבוצות נבדלות: תת־משפחת הכְּנַפְחוּטִים Crocinae ותת־משפחת השּׁוֹבָלִיתִים .Nemopterinae יש חוקרים הרואים בשתי הקבוצות משפחות נפרדות.
בשנת 1833, במכתב שנשלח מהחוקר הטבע הצרפתי Jean Louis Florent Polydore Roux (1792-1833) אל חברו הברון Férussac ופורסם גם במגאזין המדעי Annales des Sciences Naturelles הוא מתאר ומצרף איור של חרק מוזר להפליא: אורכו כ־11 מ"מ. הוא בעל חזה קדמי מוארך מאוד וחזה תיכון, חזה אחורי ובטן רחבים. הרגליים ארוכות מאוד והראש הזעיר נושא זוג לסתות ארוכות ומעוקלות. החרק נימצא מתרוצץ על החול שהצטבר במבוא הפנימי האפל של קברי פרעונים בסמוך לפירמידות בגיזה, ליד קהיר מצרים.
Roux כותב שהוא מאמין שהלה מין חדש של חרק חסר כנפיים ומציע את השם: Necrophylus arenarius. עורך המגאזין (Audouin) תוהה; האם לא מדובר פה בזחל של חרק כלשהו, אולי של טרפרגל או ארינחש? בפרסום עצמו מופיע השם באיות אחר: Necrophilus arenarius. מדוע שם הסוג שׁוּנָּה ולמה התכוון Roux במקור? – לא ברור.
Necro (nekros) = גוף מת. philus = אוהב, phylus (phyle) = גזע, שבט. אם Roux היה מתכוון בשם ל'אוהב את המתים', סביר שמלכתחילה השם היה Necrophilus. למה באמת הוא התכוון לעולם לא נדע. בעייה נוספת שכבר אז השם Necrophilus היה שייך לסוג של חיפושיות הניזונות מפגרים ולא מקובל לתת שם סוג זהה לחרקים מקבוצות טקסונומיות שונות.
מכאן ולכאן הסיפור מתגלגל, ללא מענה מהו החרק ולמי הוא משתייך. בשנת 1857 מפרסם Schaum תיאור מפורט של החרק + איורים על בסיס פרטים שנאספו בקבר מאובק ליד קהיר. Schaum משוכנע שמדובר בזחל של כנפחוט כלשהו, וכך חשבו אנטומולוגים אחרים באותה תקופה. העניין נשאר פתוח משהו, רק משום שלא הצליחו לקשר בין הזחל לבוגר ממין מוכר.
בשנת 1923 לאחר שהתקבלו בוגרים מפרטים שנאספו במצרים, בכניסה לקבר פרעוני, התברר מעל לכל ספק שהוא כנפחוט… שכבר תּוֹאַר כמה שנים קודם לכן תחת השם Pterocroce storeyi, שגם הוא גודל מזחלים שנאספו באותו אזור. בדיעבד התברר שמין זה תואר מפרט בוגר עוד לפני כן, בשנת 1838, תחת השם Nemoptera capillaris – היום הוא נקרא Pterocroce capillaris.
בלגן טקסונומי כזה, האופייני לתקופה המדוברת, נובע בין השאר מהעובדה שהתקשורת בין המדענים דאז הייתה נתונה לזמן שלוקח לתכתובות להגיע ליעדם, לפעמים חודשים רבים, לפרסומים שלא תמיד הגיעו לכל אחד, לתיאורים מדעיים שאינם מוקפדים; כך שחוקר אחד לא בהכרח היה מודע לכך שעמיתו כבר תיאר את אותו המין בשם אחר. וגם, מתוך תחרות גלויה וסמויה בין מוזיאונים וחוקרים על מספר התיאורים שייזקפו לזכותם.
מעניין שבאותה תקופה, בשנת 1921 תואר על ידי Withycombe מין אחר; Nina joppana מפרטים שנאספו וגודלו על ידי החוקר ישראל אהרוני, מפרטים שנאספו ממערת קבורה סמוך ליפו, למין הזה הצוואר היה קצר יותר, והיום הוא נקרא Dielocroce baudii.
אפשר היה להניח שהנה אבדה תהילת ה־Necrophylus באבק ההיסטוריה ונותרנו רק עם סיפור קומי / טראגי משהו, אולם באופן סמלי ואולי לא, כי הרי קברי הפרעונים מהווים שער לחיים שאחרי, הנה השם חוזר מהמתים ומופיע בשנת 2008 כשם שבט (trib) Necrophylini בתת־משפחה כנפחוטים, תחתיו מוצבים מספר סוגים המתאפיינים בחזה קדמי ארוך.
תת־משפחת הכְּנַפְחוּטִים
תת־משפחת השּׁוֹבָלִיתִים
משפחת העֵינְפָּזִיִּים
Chrysopidae Schneider, 1851
אטימולוגיה:
chryso (מיוונית chrysos) = מוזהב
ביאור השם המדעי: מתייחס לעיניים, שבחלק מהמינים הן מבריקות ומוזהבות.
השם העברי: הֶלְחֵם מילים: עין + פז.
מספר מינים בישראל: כ־20 הנחלקים בין כ־5 סוגים.
משפחה עם תפוצה כלל עולמית הכוללת מינים ירוקים או חומים. השניה בגודלה לאחר הארינמליים; מונים בה למעלה מ־1300 מינים. למינים רבים חשיבות כלכלית חיובית שכן הזחלים טורפים פרוקי־רגליים קטנים, אשר חלקם נחשבים מזיקים חקלאיים; כנימות, תְּרִיפְּסָאִים, אקריות ועוד. תזונת הבוגרים משתנה בין הסוגים. ברוב הסוגים, כמו בסוג Chrysoperla הבוגרים ניזונים מאבקה, צוף או טל־דבש. בסוג Chrysopa, בחלק מהמינים, הבוגרים טורפים פרוקי־רגליים זעירים ובאנליזה של תוכן קיבה נמצאו בחלק מהם גם חלקי צמחים, אבקה, שמרים ונבגי פטריות בכמויות המעידות שאין מדובר במשהו אקראי. הבוגרים מעופפים בעיקר בדמדומים ובלילה ונמשכים לתאורה מלאכותית. הזחלים פעילים ביום ואולי גם בלילה.
לבוגרים עיניים מבריקות זהובות. תכונה זו היא ביטוי להתאמה לראייה בלילה. בחלק מהמינים מתקיימת תקשורת בין הזווגים באמצעות פרומונים. בסוגים אחדים מוכרת תקשורת קולית, על ידי הפקה של צלילים על־קוליים (אולטרסאונד). הצלילים נוצרים על ידי הרעדת הבטן ומעבר התנודות דרך הרגליים אל המצע. פרטים סמוכים קולטים את התנודות גם בעזרת הרגליים. הקולות ייחודיים למין ולעיתים שני הזווגים מקיימים 'שירה' משותפת. שירה זו מהווה כלי טקסונומי המסייע להפרדה בין מינים דומים שנראים מורפולוגית זהים לחלוטין. המין עינפז ירוק Chrysoperla carnea מהווה קומפלקס של מספר לא ברור של מינים סמויים, הנבדלים בשירה וניתן להבחין בינם רק על דרך ניתוח אקוסטי של הדואטים בזמן החיזור.
בתת־המשפחה Chrysopinae ובתת־משפחה Apochrysinae הבוגרים נושאים איבר שמיעה ייחודי הממוקם על העורק הרדיאלי בבסיס של כל כנף קדמית. איבר זה רגיש אקוסטית לאותות על־קוליים (אוּלְטְרָה סָאוּנְד) בתוך מרחב התדרים של KHz 400KHz – 6, המופק על ידי עטלפים בכדי לנווט בחשיכה ולאתר טרף. גירוי אולטרה סאונד בטווח תדרים הזה גורר תגובה הגנתית ותמרוני התחמקות. בניסוי מבוקר רק 30% מהעינפזים השומעים נטרפו על ידי עטלפים לעומת 90% טריפה של עינפזים חרשים.
הביצים מוטלות כבודדות או בצבירים (תלוי במין); נישאות על זירים מאורכים. ההשערה היא שהזיר מונע גישה מנמלים אל הביצים המזינות. בחלק מהמינים הזיר נושא חרוזי נוזל דביק. בניסוי שנערך בארה"ב(Eisner, 2011) והשווה את מידת ההגנה שמעניק הנוזל הדביק לביצים, נמצא שהנמלים מסוג מוֹרִית Monomorium סירבו לגעת בביצים של עינפז מהמין Ceraeochrysa smithi שעל הזיר שלו מופרשים חרוזים דביקים. מנגד, הן הצליחו להגיע לביצים של עינפז מהמין Ceraeochrysa cubana שהזרים שלו אינם מוגנים. אנליזה כימית של החומר מצאה חומרים שונים, חלקם מוכרים כדוחי חרקים המשמשים חרקים אחרים כחומרי הגנה. אם כך החרוזים מעניקים הן הגנה פיזית בשל דביקותם והן הגנה כימית בשל ההרכב הכימי שלהם. טיפות אלו מהוות גם מחסום המונע לכאורה מהזחל הבוקע להגיע מראש הזיר למצע. בתצפית על זחל היורד מהזיר נמצא שהזחל שואב את הטיפות, אחת – אחת בעזרת גפי הפה עד שהוא מגיע בבטחה למטה. אם כך הנוזל הדביק משמש לא רק כחומר הגנה, אלא גם כארוחה הראשונה של הזחל.
הזחלים מאוד מגוונים בצורה ואורח החיים. חלקם זריזים ותרים אחר טרפם על גבי צמחים; ניזונים מכנימות, אקריות ועוד. אחרים נעים באיטיות ולעיתים נושאים על גבם את שיירי המזון או חלקי צמחים המודבקים לגב ומשמשים להסוואה. לפחות חלקם נוטים למונופאגיות וניזונים בעיקר מנמלים או בעיקר מכנימות או בעיקר מעכבישים קטנים. מספר מינים מתפתחים בקיני נמלים שם הם ניזונים בזחלים הנמלים ובגלמים. למשל: עֵינְפָּז הַחוֹרֶש Italochrysa italica מתפתח באירופה בצמוד לקינים של לְבוּבִית מהמין Cremastogaster scutellaris המקננת מעל הקרקע, בדרך כלל תחת קליפת עץ. הזחל אורב בפתח הקן וטורף ולדות וגלמי נמלים הנישאים מחוץ לקן על ידי הפועלות. הזחל מגן על עצמו בכיסוי גוף עשוי חלקי צמחים. זחלים נצפו גם נכנסים לקן, אולם לא ברור עד כמה התנהגות זו נפוצה. זחלי עינפז החורש נצפו אוחזים, ללא פגיעה, בפועלות של לבובית ומביאים אותן במגע עם חלקי הצמחים של גבם. משערים שיתכן והזחל מסמן את עצמו בריח הנמלה להשגת הסוואה כימיקלית. בתצפיות נוספות נראו זחלים עוקבים בדייקנות אחר שבילי נמלים המוליכים אל הקן והחוצה. משערים שהזחל יודע לזהות את הפרומון המסמן את השביל. בישראל לא ידוע מה מין הלבובית המארחת.
עינפז ירוק הוא למעשה קומפלקס מינים שלא ניתנים לזיהוי מורפולוגי, אלא על פי החותם האקוסטי של השירה שלהם.
משפחת הכְּנִימַארִיִּים
Hemerobiidae Latreille, 1802
אטימולוגיה:
hemero (מיוונית hemera) = יום
bi (קיצור מיוונית bios) = חיים
ביאור השם המדעי: 'זה שחי ביום' – בני המשפחה הם פעילי לילה מובהקים. לא ברור מהיכן שאב נותן השם (Latreille) את ההשראה.
השם העברי: הֶלְחֵם מילים: כנימה + אריה. מתייחס למזון של הזחלים הניזונים מכנימות.
מספר מינים בישראל: כ־5.
משפחת הכנימאריים מונה כ־500 מינים המתפלגים בין כ־27 סוגים. הם נחשבים קרובים לעינפזיים וחלק מהחוקרים ממקמים אותה באותה על־משפחה Hemerobioidea. הבוגרים פעילים בלילה ובמהלך היום מסתתרים בצמחיה. אורך גופם כ־10 מ"מ (מוטת כנפיים 18-3 מ"מ), צבעם חום, צהבהב. אורך המחושים כאורך הכנפיים. . מספר מינים החיים באיים מבודדים או הרים גבוהים איבדו את כושר התעופה, וזאת באופן משני ובלתי תלוי האחד מהשני. הביצים נושאות קוטב בולט ומוטלות על המצע ללא זיר. לסתות הזחל מעוקלות וחסרות זיזים. הבוגרים והזחלים ניזונים בכנימות ואקריות ולכן הם מועילים לחקלאות. חלק מהמינים משמשים בהדברה ביולוגית מסחרית של כנימות מזיקות. בזמנו (ראשית המאה ה־20) נעשה נסיון של גידול מסחרי של המין Sympherobius sanctus כדי להילחם בכנימות קמחיות – בהצלחה חלקית. הסתבר שהחמסינים של האביב וראשית הקיץ מגבילות את הריבוי, עוד בטרם אוכלוסיית הכנימה מגיע לשיאה ולכן יעילותו כטורף טבעי של הקמחיות.
משפחת הטְרַפְרַגְלִיִּים
Mantispidae Leach, 1815
אטימולוגיה:
mantis (מיוונית mantis) = גמל־שלמה
p – קיצור שלops = פנים
ביאור השם המדעי: מתייחס לדמיון במראה הכללי לגמל־שלמה – הראש ורגלי הטרף.
השם העברי: הֶלְחֵם מילים: טרף + רגל. מתייחס לרגלי הטרף המפותחות המאפיינות את הקבוצה.
מספר מינים בישראל: 4-3 הנחלקים בין כ־3 סוגים.
משפחת הטרפרגליים מונה כ־400 מינים, הנפוצים בעיקר באזורים חמים; טרופיים וסובטרופיים. טרפרגליים היא אחת המשפחות היותר מתמחות בקרב הארינמלאים. מבנה גופם של הבוגרים מותאם במיוחד לציד; הרגליים הקדמיות (רגלי הטרף) מיועדות בלעדית לאחיזת טרף והחרק עומד והולך רק על 2 זוגות הרגליים הנותרות. בהכללה, טרפרגליים מתפתחים בעל־גלגול (hypermetamorphic), כלומר דרגות הזחל שונות האחת מהשניה ויש לכל אחת תפקיד שונה. דרגת הזחל הראשונה הוא זחל פעיל שתפקידו העיקרי לאתר את המארח לכן הוא זריז מאוד. הדרגה השניה דמוית דרן; כל תפקידה לאכול ולהשמין. הדרגה השלישית מסיימת לאכול ומתפתח אצלה בפי הטבעת דמוי איבר טוויה, המשמש לטוויית הפקעת בה היא תתגלם.
טרפרגליים נחלקים ל־4 תת־משפחות. האקולוגיה והביולוגיה של הזחלים בתת־המשפחה Drepanicinae כמעט לא ידועה, ממעקב אחר מין אחד באוסטרליה, נמצא שהזחלים מתפתחים בקרקע והמארח לא ידוע. זחלים בתת־משפחה Symphrasinae מתפתחים כפרזיטואידים של זחלי דבוראים (דבורים וצרעות), זחלי פרפראים וחיפושיות ממשפחת הזבליתיים. זחלים בתת־המשפחה Calomantispinae טורפים זחלים של פרוקי־רגליים קטנים ובלפחות מין אחד הזחל הוא נייד. בתת־משפחה Mantispinae (לה נציגים בישראל) מוצאים התמחות בעכבישים. הביולוגיה של תת־משפחה זו מורכבת ומעניינת מאוד. והעניין נדון ברשומה טרפרגל., טרפרגליים בוגרים מופיעים באביב ובקיץ. יש בהם פעילי יום (בהם מינים חקייני צרעות) ויש מינים פעילי לילה. הם פעילים על עשביה, שיחים ועצים, שם הם צדים ממארב חרקים. חלק מהמינים דומים בתבנית צבעם לצרעות ויש הירוקים לגמרי, אולם על הרוב הם מופיעים בגווני צהוב וחום, לעיתים עם גווני ורוד
משפחת הבֵּרוֹתִיִּים
Berothidae Handlirsch, 1906
אטימולוגיה:
ביאור השם המדעי: גזר משם הסוג Walker 1860 Berotha. שנגזר, ככל הנראה, משם עיר תנכית; בְּאֵרוֹת.
השם העברי: נגזר מהשם המדעי.
מספר מינים בישראל: כ־5.
משפחת הברותיים כוללת כ־100 מינים. תפוצתם משתרעת בעיקר באזורים חמים; ממוזגים וטרופיים, בהם נפוצים טרמיטים. רוב המינים מצויים באפריקה. הם נחשבים קרובים לטרפרגליים וממוקמים באותה על־משפחה Mantispoidea. הביולוגיה ואורח החיים של הקבוצה ידועים רק במקצת. הבוגרים קטנים; מוטת כנפיים 15-6 מ"מ וצבעם חום בהיר. הם, או חלקם לפחות, נחשבים פוליפאגים; הניזונים מפרוקי־רגליים זעירים, אבקה ותפטירי פטריות.
הזחלים ידועים רק ממספר מינים והידע על אורח החיים שלהם מעורפל למדי. במספר מינים מתקיים קשר הדוק בין הזחלים לטרמיטים, אולם אין כלל ביטחון שזו האסטרטגיה הנפוצה במשפחה, או שהיא מוגבלת לסוגים אחדים בלבד. הידע על הסוג Lomamyia מצפון אמריקה רב יותר. הביצים של סוג זה מוטלות על עצים מתים או גזעים המאכלסים טרמיטים תת־קרקעיים. הדרגה הראשונה ניידת ומאתרת קן טרמיטים וחודרת לתוכו. זחל מדרגה ראשונה ניזון רק על טרמיטים שהוכנעו על ידי שימוש באַלוֹמוֹן1 allomone אגרסיבי; בעל השפעה נוירוטוקסית. הזחל מתקרב לטרמיט ומנופף את קצה הבטן שלו ליד ראש הטרמיט. כעבור 3-1 דקות הטרמיט הופך חסר תנועה וזמן קצר לאחר מכן נעשה משותק לחלוטין. זחל הבֵּרוֹת ניזון על הטרמיט המשותק. דרגת הזחל השנייה אינה ניזונה והיא תולה את עצמה ללא תנועה מגג הקן. הדרגה השלישית ניזונה באופן דומה, אולם מסוגלת לשתק כמה טרמיטים בו זמנית. מפגש בין הזחל לטרמיט אינו גורם בהכרח להפרשת אלוֹמוֹן וזה אינו פוגע בחרקים אחרים השוכנים בקן הטרמיטים. ההתגלמות נעשית בפקעת משי, בתוך קן הטרמיטים. הביולוגיה של המינים המקומיים בישראל אינה מוכרת.
1. אלומון – חומר כימי או תרכובת כימית המשוחררת מאורגניזם אחד וגורמת לתגובה אצל בעל־חיים ממין אחר. בדרך כלל מזיק לקולט ומועיל למייצר.
משפחת האֲרִיסְפוֹגִיִּים
Sisyridae Banks, 1905
אטימולוגיה:
sisyr (מיוונית sisyra) = כסות גוף, פרווה
ביאור השם המדעי: מתייחס לזיפים המכסים את גוף הזחלים.
השם העברי: הֶלְחֵם מילים: אריה + ספוג. מתייחס למזון של הזחלים, הניזונים מספוגים של מים מתוקים.
מספר מינים בישראל: 1.
משפחה קטנה המונה כ־60 מינים ו־4 סוגים. הסוג Climacia מוגבל לעולם החדש (האמריקות). לסוג Sisyra תפוצה קוסמופוליטית רחבה. הסוגים Sisyrina ו־Sisyrella מצויים באוסטרליה ואסיה. הזחלים מתפתחים במקווי מים מתוקים; אגמים, נחלים ומאגרים מלאכותיים.
אורך הבוגרים 6-5 מ"מ. פעילים בשעות בים הערביים או בחשיכה. הבוגרים דומים במקצת לכנימאריים (עירוק הכנפיים שונה). הם ניזונים מפרוקי־רגליים זעירים ובעיקר מפגרי חרקים, אבקת צמחים וטל־דבש. הנקבה מטילה את הביצים כבודדות או בקבוצות (5-2) על צמחים מעל פני המים, באגמים או נחלים שזרימתם איטית מאוד. הזחלים נושרים אל המים ומחפשים להם ספוג מארח ממנו הם ניזונים. לזחל לסתות ארוכות (לעיתים מאורך הגוף כולו) ודקיקות כמחט. הלסתות מנקבות את תאי הספוג ושואבות את תוכנם. דרגת הזחל השלישית עוזבת את המים ומתגלמת בפקעת קורים, על צמח בולט, סלע או תחת קליפת גזע עץ. בדרגה הראשונה הזחלים נושמים דרך מעטפת הגוף כולה (חדירת חמצן בדיפוזיה) בדרגה השניה והשלישית הזחלים נושמים במים בעזרת זימי טרכיאות המסתעפים מהבטן.
המין המקומי; אֲרִיסְפוֹג הַכִּינֶּרֶת Sisyra trilobata מוכר בישראל רק מהכינרת. בירדן נלכדו בוגרים (יתכן של מין זה) בסמוך לערוץ Wadi Al-Walah היורד ממזרח לעבר ים־המלח.
משפחת הכְּנַפְקִמְחִיִּים
Coniopterygidae Burmeister, 1839
אטימולוגיה:
conio (מיוונית konios) = מאובק
pter (מיוונית pteron) = כנף
ביאור השם המדעי: מתייחס למראה המאובק של הכנפיים.
השם העברי: הֶלְחֵם מילים: כנף + קמח. מתייחס למראה המאובק הלבנבן של הכנפיים.
מספר מינים בישראל: כ־3.
משפחת הכנפקמחיים מונה כ־460 מינים. נציגיה הם הזעירים ביותר בין כל בני הסדרה. משפחה זו נחשבת לקדומה ביותר מבין כל משפחות הארינמלאים. אורך הבוגרים אינו עולה על 4 מ"מ ובהופעתם מזכירים כנימות מכונפות. קל לזהותם לפי כנפיהם וגופם המכוסים באבקה לבנה. מקור האבקה בבלוטות שעווה hypodermal wax glands)) המצויות בלוחיות הבטן ואזורים נוספים על הגוף. פיזור האבקה על הגוף נעשה באמצעות הרגליים האחוריות. בלוטות אלה ייחודיות למשפחה ולא קיימות במשפחות ארינמלאים אחרות.
הבוגרים פעילי לילה וביום נחים על עצים או שיחים גדולים. מינים רבים קשורים לצמחים ספציפיים, מה שעשוי לרמוז על התמחות בסוג הטרף. הביצים שטוחות, אובליות, מוטלות ללא זרים; כבודדות או בקבוצות קטנות, על צמחים הנגועים בכנימות ובאקריות. הזחלים והבוגרים ניזונים מהן ולכן יש להם חשיבות כלכלית בהדברת מזיקי מטע וחממות. הזחל מתגלם באוהל משי דו־שכבתי המוצמד לעלה. הבוגרים ניזונים גם על טל־דבש ואולי גם על גרגרי אבקה.
תודות: תודה רבה על הערות וההארות לדר' דני סימון – מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
מקורות נבחרים:
הארינמליים (Myrmeleontidae) של ישראל, עבודת גמר לתואר מוסמך למדעים, דני סימון, 1979
הארינמליים (Neuroptera: Myrmeleontidae) של חולות מישור החוף: היבטים סיסטמתיים, אקולוגיים וזואוגאורפיים, עם דגש על קיום בצוותא של אגד מינים בחולות לא מיוצבים, עבודה לתואר שלישי, דני סימון, 1989
- A new Lertha from Israel (Neur., Nemopteridae), Bo Tjeder, 1970
- A Remarkable New Family of Jurassic Insects (Neuroptera) with Primitive Wing Venation and Its Phylogenetic Position in Neuropterida, Qiang Yang, Vladimir N. Makarkin , Shaun L. Winterton , Alexander V. Khramov , Dong Ren, 2012
- A world view of insects as aphrodisiacs, with special reference to Spanish fly, D. A. Prischmann and C. A. Sheppard, 2002
- An annotated checklist of the Ascalaphidae species known from Asia and from the Pacific Islands, Gy. Sziraki, 1998
- Animals and animal products as medicines: A survey of Epie-Atissa and Ogbia people of Bayelsa State, Nigeria, Gideon O. Alade*, Arueniobebh Frank, Kola’ K. Ajibesin, 2018
- Antlion Symbiosis Story to Make Darwin Smile, Rowan Hooper, 2001
- Aquatic Entomology, Jill Lancaster and Barbara J. Downes, Oxford University Press, 2013
- Avoidance behavior in green lacewings, Miller and Olesen, 1979
- Beaded lacewings – a pictorial identification key to the genera, their biogeographics and a phylogentic analysis (Insecta: Neuroptera: Berothidae), Ulrike Aspöck, Susanne Randolf, 2014
- Behavioral Thermoregulation in Palmipenna aeoleoptera (Neuroptera): Do the Hypertrophied Hindwings Play a Role? Belle Leon, Mike Picker, 1989
- Biotechnology of Silk, edited by Tetsuo Asakura, Thomas Miller, 2013
- Chaperonin turned insect toxin, Naofumi , Kenji Oeda, Eijiro Watanabe, Toshiyuki Mikami, Yoshikazu Fukita, Keiichiro Nishimura, Koichiro Komai & Kazuhiko Matsuda, 2001
- Chemical Ecology of Neuroptera Jeffrey R. Aldrich and Qing-He Zhang, 2016
- Contribution to the knowledge of Turkish tail-wings (Neuroptera: Nemopteridae). Roland Dobosz, Levente Abraham, 2009
- Diversity of aquatic and semi-aquatic insects in Wadi Al-Walah in Jordan, Duaa Mohammad, Ramadan & Ahmad Katbeh-Bader, 2018
- Encyclopedia of Entomology Edited by John L. Capinera, University of Florida, 2nd Edition, 2008
- Encyclopedia of Insects, Edited by: Vincent H. Resh and Ring T., Cardé, 2nd Edition, 2009
- Erforschungsstand der Neuropteren-Larven der Erde, Von Johann, 1984
- First observations on the life cycle and mass eclosion events in a mantis fly (Family Mantispidae) in the subfamily Drepanicinae, James B Dorey, David J Merritt, 2017
- For Love of Insects, Thomas Eisner, 2011
- Further notes on the snail-collecting aphis-lion larva, Jones, D. T. 1941
- Grzimek’s Animal Life Encyclopedia Second Edition, 2003
- Insect Sounds and Communication – Physiology, Behaviour, Ecology and Evolution, Sakis Drosopoulos Michael F. Claridge, 2006
- Insecticidal bacterium isolated from an ant lion larva from Munakata, Japan, I. Egami, K. Iiyama, P. Zhang, Y. Chieda, N. Ino K. Hasegawa, J. M. Lee, T. Kusakabe, C. Yasunaga‐Aoki, S. Shimizu, 2008
- Is Necrophylus Arenarius Roux the Larva of Pterocroce Storeyi Withycombe? William Morton Wheeler, 1929
- Lacewings in the Crop Environment, Edited by: P.K. McEwen Cardi, T.R. New, A.E., 2001
- On the emergence of Myrmeleon formicarius from the pupa, Transactions of the Entomological Society of London. W. J. Lucas, 1906
- Soil Zoology, Then and Now – Mostly Then, Quaestiones Entomologicae, D. Keith McE. Kevan, 1985
- The Cambridge natural history, V.5, 1901
- The hypertrophied hindwings of Palmipenna aeoleoptera Picker, 1987 (Neuroptera: Nemopteridae) reduce attack by robber flies by increasing apparent body size, Mike D.Picker, BelleLeon, Jason G.H.Londt, 1990
- The Immature Insects, H. F. Chu., 1949
- The Mitochondrial Genomes of Neuropteridan Insects and Implications for the Phylogeny of Neuroptera, Nan Song, Xin-Xin Li, Qing Zhai, Hakan Bozdogan, Xin-Ming Yin, 2019
- The Nevrorthidae, mistaken at all times: phylogeny and review of present knowledge (Holometabola, Neuropterida, Neuroptera), Ulrike Aspöck, Horst Aspöck, Xingyue Liu, 2017
- The Origin and Nature of the Adhesive Substance in Larvae of the Genus Chrysopa (Neuroptera: Chrysopidae), Paul E. Piegler, 1962
- The Structure and Function of Auditory Chordotonal, Jayne E. Yack, 2004
- The Symbiotic Habit, Angela E. Douglas, 2010
- The Use of Gyrinids and Dytiscids for Stimulating Breast Growth in East Africa, Ruth Kutalek, 2014
- Therapeutic arthropods and other, largely terrestrial, folk-medicinally important invertebrates: a comparative survey and review V. Benno Meyer-Rochow, 2017
- Third instar of the myrmecophilous Italochrysa insignis (Walker) from Australia (Neuroptera: Chrysopidae: Belonopterygini), Catherine Tauber, Shaun L Winterton, 2014
- Tracks & Sign of Insects & Other Invertebrates: A Guide to North American Species, Charley Eiseman, Noah Charney, John Carlson, 2012