למעשה מנגנון ההגנה של הססמבריקיים מורכב למדי והוא כולל 3 רמות הרתעה. כהרתעה ראשונית משמש הצבע הניגודי המוכר כצבע אזהרה נפוץ ביותר. כהרתעה שניונית מפריש החרק בעת סכנה חומר ציאנידי דוחה. ברמה השלישית הוא מסב לטורף – שלא הבין את הרמז וטעם אותו – אי-נעימות גדולה שתשמש כלקח נלמד בניסיונות טריפה הבאים.
נוזל ההמולימפה של מרבית המינים בססמבריקיים מכיל מספר תרכובות רעילות, כולל מימן ציאנידי (HCN) המוכר כגז עצבי רעיל הפועל כנגד מערכת הנשימה. HCN מצוי בכל הדרגות וגם הביצים מוגנות בעזרת הפרשה רעילה העוטפת את הביצים כאשר הן נעות החוצה בצינור ההטלה.
HCN מופק מסינתוז ביולוגי של Cyanogenic glucosides – CNGs. בעבר סברו שמקור ה־CNGs הוא רק המארחים, שחלקם אכן מכילים CNGs. ברם, מחקרים הראו שססמבריקיים יודעים גם לעשות סינתזה ראשונית (de novo synthesis) ולהפיק CNGs באופן עצמאי בעזרת חומצות אמינו המשמשות כ'קודמנים'. המעניין הוא שמסלול ההפקה דומה מאוד לאופן בו הוא מופק בצמחים המשתמשים ב־HCN כרעלן דוחה טורפים (בשני המקרים נעשה שימוש באנזים b-glucosidases לשחרור HCN).
מניחים שיכולת זו בססמבריקיים היא קדומה והיא שאפשרה למינים אחדים במשפחה לעבור מפונדקאים שאינם מכילים CNGs לפונדקאים שכן מכילים אותם ובכך לנצל CNGs בצורה משנית. תופעה שמוצאים גם בסוג Zygaena. יכולת זו מאפשרת לססמבריק לייצר תפריט מאוזן, המצמצם את הצורך לייצר CNGs וכך לחסוך באנרגיה מטבולית. תמיכה בסברת היכולת הקדומה מוצאים גם בעץ פילוגנטי של הקבוצה המראה שיכולת דומה מוצאים גם במשפחות קרובות המצויות כולן תחת העל־משפחה Zygaenoidea.
למרות טבעם הרעיל, לססמבריקיים לא מעט טפילים (parasitoids) וטורפים. אלה צריכים לבודד את הרעלנים ולכן כנראה מדובר בטורפים ספציפיים. בקרב הטפילים מוכרות בין השאר צרעות טפיליות מהמשפחות כלצידיים Chalcidide, ברקוניים Braconidae וצרעתניים Ichneumonidae וגם זבובים ממשפחת הזריזבוביים Tachinidae. נראה גם שטורפים כמו פשפשים טורפים (בעיקר ממשפחת הטורפניתיים Reduviidae) ועכבישים אינם נרתעים מלאכול אותם.
ססמבריק אדמוני Zygaena graslini הוא המין הנפוץ במשפחה (ססמבריקיים Zygaenidae) בישראל, ניתן למצוא אותו ברוב האזור הים־תיכוני כולל בהר הנגב הגבוה. בוגרים מופיעים באביב בסביבות מרץ ונעלמים במהלך מאי, עת ראשית הקיץ. הם ניזונים מצוף פרחים וניתן לצפות בהם די בקלות על פרחים בעת האכילה או בהזדווגות. השנה הם נראו בשטח (מרכז הארץ) כבר באמצע פברואר.
HCN משמש גם כפרומן מין, העניין נחקר במין אחר הנפוץ באירופה ומצוי גם בצפון ישראל, ססמבריק משיי Z. filipendulae. במין הזה ידוע שהנקבה מפרישה HCN בכדי למשוך את הזכרים והיא מזדווגת עם הזכר בעל הריכוז הגבוה ביותר של CNGs.
הנקבה של ססמבריק אדמוני מטילה עד מספר מאות ביצים על הצד התחתון של עלי המארח, בדרך כלל חרחבינה מכחילה (מין אוליפגי ואולי מונופאגי). לאחר הנשל השני (במאי) כאשר מקורות המזון מתייבשים, נכנסים הזחלים לדיאפאוזה (מתחת לאבנים או עלים). עם בוא גשמי דצמבר הראשונים הם מתנשלים וממשיכים באכילה. בימי חורף חמים הם עשויים לעלות מעל העלים לתפוש קצת שמש ולהתחמם. בהגיע הזחל לאורך של כ־2 ס"מ הוא עובר למחסה נסתר, לרוב מתחת לאבנים, שם הוא טווה פקעת דקה הנראית במבט צד כפירמידה קטומת ראש. זמן הגולם נמשך 4-3 שבועות. הבוגר חי כשבועיים.
חלק מהמינים בססמבריקיים, כולל בסוג Zygaena, נחשבים למינים בררניים ככל שזה נוגע לבית הגידול. ומשום כך הם יכולים לשמש כסמנים ביולוגיים (ביו־אינדיקטורים) לאומדן שינויים סביבתיים. ססמבריקיים מגלים רגישות רבה למעכבי התנשלות המשמשים בהדברת מזיקים. מאחר והם פעילי יום נוח מאוד לעקוב אחריהם בכדי לאמוד את מצב האוכלוסיה. שימוש כזה נעשה בצפון אירופה כחלק מניסיונות שיקום פאונת החרקים שבמקומות רבים נפגעה קשות עקב שימוש בעבר בחומרי הדברה כוללניים.
מקורות נבחרים:
פרפרי ארץ-ישראל, יצחק איזנשטיין, 1983
אנציקלופדיית החי והצומח של א"י, כרך 3 החרקים, 1989
Zygaenid moths of Australia: a revision of the Australian Zygaenidae, By Gerhard M. Tarmann, 2004
Handbuch der Zoologie: Evolution, systematics, and biogeography, W. G. Kükenthal, Max Beier, Max Fischer, Niels P. Kristensen, 1998
Evolutionary history of zygaenid moths (Lepidoptera: Zygaenidae) with a special focus on the genus Zygaena FABRICIUS, 1775 inferred from molecular data, Oliver Niehuis, 2005