בטבע אין ספור של גומחות אקולוגיות. מגוון זה מאפשר לכל מין להתמחות באופן מעט שונה ולהשיג יתרון כלשהו בתחרות מול מינים דומים אחרים. כאשר מתקיימת תחרות על אותה גומחה אקולוגית נמצא בדרך כלל שצד אחד ידחק את השני. דחיקה זו עשויה להתבטא בזמני פעילות שונים לאורך העונה או שעות היום או ברבדים אחרים כמו מזון שונה.

זחלי הארי־תולע וזחלי הארינמל בונים משפכי ציד דומים בקרקעות בעלות מרקם גרגרי. לכאורה מתקיימת פה תחרות ישירה של בוני משפכים על אותה גומחה אקולוגית. בחינה מקרוב של הדרישות האקולוגיות של שתי הקבוצות מדגימה לנו 'כיצד' הטבע פותר את הקונפליקט הזה.

בניגוד לארינמלים הבונים משפכים גם בבתי גידול חשופים (לשמש וגשם), זחלי הארי־תולע עושים זאת רק בבתי גידול יבשים המוגנים מגשם. בטבע בתי גידול כאלה נמצאים בצנירי מצוקים, בפתחי מערות, בכוכים, בשולי סלעים גדולים ובצל גזעי עצים. וגם במחצבות נטושות, חורבות ולמרגלות חומות. מטבע הדברים בצל מחסות מוגנים כאלה נאצרת קרקע עדינת גרגר המגיעה עם הרוח ומצטברת בגומחות מוגנות.

ארי־תולע הוא כנראה זבוב סתגלן למדי ולראייה מוצאים אותו, לעיתים בהמונים (את המשפכים), גם באזור האורבאני (או הכפרי). בצל תמידי של מבנים שלצידם או תחתם קרקע עשירה בחול עדין או ברכיב דק גרגר. בניגוד למשפכי ארינמלים, המגלים העדפה לקרקע אופקית למדי ושפת המשפך שלהם נוטה לאחידות אחידה וסימטריות, משפכי הארי־תולע נבנים גם על קרקע לא ישרה (משופעת) וגבנונית מאוד, שפת המשפך לא תמיד אחידה וסימטרית.

מחקר (אירופאי) שבדק את הגורמים המשפיעים על העדפת קרקע בין זחלי ארי־תולע לזחלי ארינמל המצויים באותו בית גידול, הראה שזחלי הארי־תולע מגלים העדפה ברורה לקרקע דקת גרגר ככל האפשר (≤110 µm). מנגד, זחלים של ארינמלים העדיפו גרגרים גסים קצת יותר (µm 230–540). מכך (ולאור הממצאים בשטח) משתמע שגודל הגרגר משפיע על פיזור האוכלוסייה של חופרי משפכים במרחב בית הגידול ומכך גם מקטין תחרות וסכנת טריפה הדדית.

חוקרים משערים שהעדפת קרקע דקת גרגר נובעת גם מהקושי הפיזי של זחלי הארי־תולע לייצר משפך בקרקע גסת גרגר שהינה פחות יציבה ומשקל הגרגרים מקשה על העפתם החוצה מהמשפך ההולך ונבנה. גודל הגרגר משפיע גם על עומק וקוטר המשפך, נתונים המשפיעים ישירות על סיכוי הצלחת הציד. משפך בקרקע דקת גרגר יכול להיות רחב יותר בהשוואה למשפך בקרקע גסת גרגר, מה שמגדיל את הסיכוי של חרק הנע אקראית בשטח להיתקל בו. גודל הגרגר משפיע גם על עומק המשפך; גרגר קטן מאפשר לייצר משפך עמוק ותלול יותר, משפך כזה מקטין את הסיכוי של החרק להתחמק.

משפך של ארי־תולע נבדל במידת מה מזה של ארינמל בשיפוע לא אחיד (לא מובהק, תלוי בתכונות הקרקע ואחידות גודל הגרגר). שיפוע החלק העליון של המשפך מתון יחסית לשיפוע התלול של החלק התחתון.