עכבישים – הסוג ענבלן

ענבלניים Pisauridae – אחת ממשפחות העכבישים היותר מעניינות בזכות העובדה שהיא מהבודדות בהם מוכרים מינים בהם ההנקבה שומרת על הצאצאים. נקל לזהותם בשל מבנה גופם המאורך בעל דוגמא סימטרית על גב הבטן ורגליהם הארוכות.

בישראל מוכרים שני מינים בסוג Pisaura. (שם הסוג נגזר משם העיר האיטלקית Pesaro) גודלם 12-10 מ"מ. הנקבה גדולה במעט מהזכר.
 
בית הגידול האופייני של סוג הוא אזורים עשבוניים פתוחים או מוצלים, חורשים ובתות. הם מגוונים מאוד בצבעים; לבן, אפור, צהוב, חום ומגוון צבעי אדמה המאורגנים בדוגמא סמטרית המקנה להם הסוואה ראויה. נפוצים בכל האזור הים־תיכוני, מגיעים גם לגינות נוי. אינם מסוכנים לאדם.
ענבלן Pisaura consocia - נקבה על מצע עלים בחורשת איקליפטוס.
ענבלן Pisaura mirabilis - זכר בעמידה אופיינית על עשביה נמוכה.
ענבלן Pisaura mirabilis - נקבה אוחזת זחל עסיסי.

הם ציידים אקטיביים (אינם צדים בעזרת מטווה), בעלי ראייה טובה הנעים מהר מאוד בשטח בחיפוש אחר מזון ולעתים יצודו גם מהמארב. לפעמים ניתן למצוא אותם משתזפים על צמחיה נמוכה כאשר הרגליים הקדימיות מושטות קדימה והרגליים הנותרות פזורות לצדדים. משערים שבתנוחה הזו הם משפרים את החישה באיתור מזון מזדמן. ניזונים מחרקים קטנים. צדים גם ביום ובלילה.

הנקבות עשויות להיות אגרסיביות בתהליך החיזור והזכר, לא אחת, עשוי להציע לנקבה מזון כרוך היטב בקורים (דבר שאינו עושה בשיגרה) כמתנת חתונה (nuptial gift). זה עדיין אינו מבטיח שהיא לא תסיים את ההזדוגות בסעודת עכביש (מנתוני מעבדה נראה כי תופעה זו לא נפוצה). מחקר שנערך בדנמרק גילה תופעה מיוחדת בטקס החיזור (סרטון) של המין Pisaura mirabilis.

ענבלן Pisaura mirabilis - נקבה אוחזת בפקעת הביצים.
הפקעת אחוזה היטב בעסזרת הכליצרות הנעוצות בה. בזמן זה הנקבה אינה אוכלת
לאחר הכנת המתנה יוצא הזכר לחפש כלה. עם איתור הנקבה, הוא מתייצב מולה ועובר לתנוחה של מעין שכיבה על הגב כאשר המתנה מוגבהת ומניח אותה בין הכליצרות שלה. היה והנקבה מגלה סימני תוקפנות הזכר עשוי לנקוט בטקטיקה מיוחדת. הוא 'משחק' אותה מת ובעודו 'קפוא' מחזיק את המתנה מול הנקבה. במידה והנקבה אוחזת בטרף והזכר מרגיש בטוח, הוא 'מתעורר לחיים' נדחק מתחת לבטן שלה ומעביר את הזרע, כאשר הוא שומר על רגל אחת במגע עם המזון אולי 'כדי להיות עם האצבע על הדופק'. 
מחקר אחר הראה שטרף גדול יותר או עטוף יותר בקורים מגדיל את הסיכוי להזדווגות מוצלחת בכך שהוא מקנה יותר זמן הזדווגות ומאפשר לזכר להעביר יותר זרע לנקבה ולהגדיל את מספר הביצים המופרות. זכרים שעברו את השלב הזה בהצלחה ינסו להפרות עוד מספר נקבות עד לסיום חייהם לקראת סוף הקיץ / סתיו. הנקבה מצידה עשויה להזדווג עם מספר זכרים.
ענבלן Pisaura mirabilis נקבה שומרת על שק הביצים במטווה הפעמון
ענבלן Pisaura mirabilis נקבה שומרת על אבקועים.
במהלך האביב ובעיקר בשלהי העונה, ניתן למצוא נקבות נושאות פקעות ביצים המוחזקות בעזרת הכליצרות והבחנינים (בניגוד לזאבניים האוחזים בפקעת בקצה הבטן). בזמן הזה, כשבועיים, הנקבה לא אוכלת. לקראת ההגחה הנקבה מקבעת את הפקעת לענף או עלה ובונה סביבה מטווה דמוי פעמון או אוהל בו היא תולה כענבל את פקעת הביצים.

האבקועים מגיחים (בעזרת הנקבה הפותחת את הפקעת) לאחר ימים אחדים ונשארים צמודים למטווה. הם יוצרים מעין פקעת עכבישונים המתפזרת לכל עבר כאשר הם מרגישים בסכנה.
הנקבה נשארת צמודה לפעמון ושומרת על הצאצאים. לאחר ההתנשלות הראשונה הצעירים כשירים לצוד ומתפזרים בהדרגה לכל עבר. הנקבה שלא אכלה כל הזמן הזה קרוב לוואי שתמות מחולשה. אם יתמזל מזלה לשרוד היא עשויה לנסות עוד מחזור או יותר של רבייה והגנת הצאצאים.

לצעירים אויבים רבים; קניבליזם בשלב של עזיבת הקן, טריפה על ידי עכבישים אחרים או טורפים אחרים. בשלבים הראשונים של החיים הצעירים מבלים על הצמחיה סמוך לקרקע במטרה לצמצם מגע עם טורפים.
 
הצעירים יתפתחו ויצודו במשך הקיץ והסתיו ובחורף יכנסו למעין דיאפאוזה. באביב שאחרי הם יתבגרו ויהיו מוכנים לרבייה.
 
הקיץ כבר בפתח ועונת הרבייה הסתיימה מזמן. אחרוני הנקבות מסיימות את חובת השמירה על הצאצאים ומי שירצה לחזות בסוג המעניין הזה יצטרך להמתין לשנה הבאה או למצוא מזלו באזורים צפוניים וקרירים יותר שם יתכן והנקבות עדיין לא פרשו למנוחה.
קטוען מהסוג Aphantaulax טורף ענבלן אבקוע היישר מתוך המטווה, הנקבה לא נמצאה במקום.

Comments are closed.