ביולי 2009 עלתה לאתר רשומה שעסקה במשפחת הגבנניים Uloboridae. משפחה מיוחדת משום שחבריה אינם ארסיים. בעולם כוללת המשפחה כ־20 סוגים, מהם מוכרים בישראל שלושה. הרשומה הקודמת עסקה בסוג גבנן Uloborus הכולל בישראל 2 מינים, רשומה זו תעסוק בסוג נוסף הכולל רק מין אחד הנקרא פולנציה Polenecia.
Polenecia producta הוא מין יחיד בסוג. תפוצתו ים־תיכונית ומשתרעת עד הקווקז (אזרבייג'אן). בישראל נפוץ באזור הים־תיכוני; בבתות ובתי גידול יובשניים, על ענפים יבשים של שיחים נמוכים וקוצים. מצאתי אותם למשל בשפלת יהודה באזור פארק שוהם. לא מצאתי בספרות מידע משמעותי על הביולוגיה של המין הזה אבל נעשו מספר מחקרים על אסטרטגיית בניית רשתות הציד.
את מרבית זמנו מבלה העכביש על אחד מבדי הרשת או על הטבור. גודלו (7-5 מ"מ), צבע גופו הלבן / כסוף וצורת גופו (דמוי הקוץ) מקשים מאוד על איתורו על גבי הענף או הרשת. גם שק הביצים מוסווה היטב. הוא צמוד לאורך אחד הבדים וצבעו כצבע הרקע. הפולנציה בונה את רשתות הציד גבוה יחסית (100-50 ס"מ) מעל הקרקע, על ענפים יבשים (נטולי עלים) של קוצים או שיחים קטנים. בשוהם מצאתי אותם בעיקר על ענפים יבשים של כתלה חריפה. מתצפיות בשטח העכביש נראה פעיל ביום: תנועה וציד.
הסוג הפולנציה מעניין לא רק בגלל שאינו ארסי אלא בעיקר בזכות האופן בו הוא בונה רשתות ציד. בדומה לסוג גבנן גם הפולנציה בונה רשתות גלגל אבל במקרה שלו רשת הציד אנכית כמעט ואינה כוללת (web reduction) את קורי הספירלה המוכרים גם מרשתות גלגל במשפחות אחרות, כמו משפחת הגלגלניים.
אחת התכונות של הרשת היא מיקום הטבור (hub). הטבור הוא מתחם קורים המשמש למנוחה ולא ללכידת חרקים. מיקומו המרכזי מאפשר לעכביש קבלת מידע במהירות הגדולה ביותר מכל נקודה במטווה ולהגיע לאתר הלכידה במהירות האפשרית. כרגיל ברשתות גלגל אמיתיות הבנויות באופן די סימטרי, הטבור מצוי במרכז, כאשר הוא נתמך בעזרת קורי החישורים המסתעפים מהמרכז לשוליים.
פולנציה בונה את הרשת שלו באופן שונה מ'המקובל' ולכן גם מקום הטבור אינו כרגיל. למרות שהמבנה הבסיסי של הרשת קבוע, הוא משתנה בהתאם לתנאים בשטח. אצל הפולנציה הרשת נמתחת בין מזלג משולש של ענפים, כאשר כל מחצית מהרשת (קורי החישורים) מסתעפת מענף מרכזי לענף חיצוני (המתפצל מאותו ענף או ענף קרוב). מאחר ומיקומו של כל ענף והזווית שלו ביחס לאחרים משתנה מאתר לאתר, הרי כל מחצית רשת שונה בגודלה ובזווית המישור שלה ביחס למישור המחצית השנייה. למעשה אחד האפיונים של רשת הציד של הפולנציה הוא א־סימטריות ברורה.
במצב כזה טבור הרשת אצל הפולנציה ממוקם ישירות על הענף המרכזי כאשר כל מחצית שלו מצויה לעיתים במישור אחר ביחס לשנייה ומיקומו ביחס למרכז המטווה משתנה בהתאם לתנאים המאפשרים את בניית הרשת. היה ואין התנאים מאפשרים להקים מטווה שלם, מקים העכביש רק מחצית אחת, כאשר גם הטבור הוא חצי מהגודל וכל המטווה מקבל מעין צורת מניפה או טרפז. למרות שבשדה לא נמצא מבנים סימטריים, ניסויי מעבדה הראו שהפולנציה מקים בקלות רשת סימטרית למדי אם התנאים מאפשרים זאת. משערים שמבנה א־סימטרי כזה הוא שמונע למעשה את האפשרות לבנות ספירלה המהווה בפועל את קורי הלכידה ברשתות גלגל אמיתיות. הספירלה היחידה ברשת היא בהיקפו של הטבור, משערים שהיא מבנה שרידי של ספירלה פונקציונאלית. במרכז הטבור מוצאים מעין מערך אורכי של קורים צמריים ומשערים שהוא מקביל לסטבילימנטה המופיעה במינים אחרים במשפחה.
כבכל הגבנניים, גם ברשת הציד של הפולנציה אין קורים דביקים. מחליפים אותם קורים לכידה מיוחדים המונחים במקביל על קורי החישור. הללו עשויים צרור קורים קְרִיבֶּלטִים cribellate silk (נראה בהגדלה כאניצי צמר) המסוגלים להימתח ומסייעים לסבך את רגלי הקורבן (חרקים מעופפים זעירים) ברשת עד שהעכביש יגיע לאתר, יחתל אותו במהירות ויחזור עימו לאזור הטבור לשם אכילה. מידע נוסף על קורי הלכידה אפשר למצוא ברשומה על הגבנניים ובהרחבה ברשומה על הסוג Hyptiotes.
כיום סוברים שהסוג פולנציה הוא שלב אבולוציוני חדש יחסית שהסתגל לתנאים בהם האפשרות להקים רשת גלגל סימטרית אינה אפשרית. הסתגלות זו כללה יכולת להימנע מספירלת לכידה (המצויה בגבנניים אחרים) וגמישות רבה בבניית הרשת.
פולנציה מהווה דוגמא יפה לאופן בו מין מסתגל לבית גידול לא מנוצל (אין מינים אחרים בסביבתו הבונים רשתות הדומות בגודל ואפיון) ומדגים גמישות רבה בתנאים מגבילים (לא כל תצורת ענפים בשטח מתאימה). עם זאת נראה שהדרישות האקולוגיות מגבילות את התפוצה שלו (בהשוואה למינים דומים הנמצאים באותו בית גידול) ולפחות באזור שוהם לא מצאתי אותם בכל אתר שיח מתאים לכאורה, אם כי תמיד נמצאו כמה פרטים, בדרך כלל נקבות, על אותו שיח בענפים שונים.
מקורות נבחרים:
Polenecia producta and it's web: structure and evolution (Araneae, Uloboridae), Hans, M.Peters, Zoomorphology (1995) 115:1-9