פִּטְּמְתָנִיִּים Hersiliidae היא משפחת עכבישים קטנה, המונה כ־180 מינים המתפלגים בין 16 סוגים. מהם נמצאים בישראל 2 סוגים הכוללים 3 מינים. על אף הקרבה המשפחתית, הם שונים באורח החיים ובבתי הגידול שלהם.
Hersiliidae היא משפחה בעלת תפוצה טרופית עד סובטרופית. רוב המינים מצויים באפריקה ואסיה, עם נציגים בדרום־אמריקה ואוסטרליה.מרביתם צדים ממארב ואינם בונים רשתות ציד, חלקם מבלה על עצים או בתי גידול אנכיים ונעזר במארג קורים דליל הפרוש על המצע כאמצעי ניטור להתקרבות הציד או אוייב. מינים רבים ניכרים בזוג פטמות טווייה ארוכות מאוד, המשמשות לעטיפת הקורבן במעטה קורים סמיך.
המקור האטימולוגי של שם המשפחה המדעי לא ברור. על פי מקור אחד השם נגזר מהשם הלטיני Hersilia שפרושו הבת של השמש. אולי תנוחת העכביש הפורש רגליים ארוכות כ'קרני השמש' שמשה השראה למקור השם. מקור אחר מציין שפירוש השם בלטינית הוא 'עדין'. מתאים למבנה גופם של חלק מהמינים.
הסוג פטמתן Hersilia
הסוג פטמתן כולל כ־78 מינים. בישראל מוכר מין אחד; Hersilia caudate. זהו עכביש בגודל בינוני עם רגליים ארוכות מאוד (מוטת רגליים 40-50 מ"מ), מרשים ויפה, בעל מבנה גוף שטוח (הטלת צל מועטה) וצבע המותאם לסביבה. תכונות אלה מאפשרות לעכביש להסתווה באופן מופלא על גזעי עצים. רק עין מיומנת או יד המקרה מאפשרת לגלותו. מדובר בעכביש זריז מאוד המסוגל בהרף עין לשנות מיקום שוב ושוב ולהתחמק בקלות גם מעין חדה. אינו מסוכן לאדם וניתן לצפות בו בקלות, אם לא מציקים לו ועומדים בשקט ללא תזוזה.
למין זה זוג פטמות טוויה הארוך מכל שאר הפטמות ומכאן נגזר שם הסוג העברי וגם שם המין המדעי (caud = זנב).
התפוצה משתרעת על מערב אפריקה, צפון אפריקה, מזרח אפריקה, ואסיה. מוצאים אותו בעיקר על גזעי עצים עליהם הוא שוהה כל חייו וצד את טרפו. הנקבות גדולות במעט מהזכרים (10-9 מ"מ, אורך גוף; ללא הפטמות) ויוצרות פקעות ביצים שטוחות המוצמדות למצע ומתמזגות עם הרקע עד כדי אי יכולת להבחין בהן. בקיץ אפשר למצוא את הנקבה שומרת על הפקעת.
בישראל מוצאים פטמתנים על גזעי עצים בחורשות איקליפטוסים, יערות אורנים, כרמי זיתים ולעיתים באזורים עירוניים על עצים בגינות נוי או בחצר הבית. עשוי לחדור לבתים ולהשתכן על קירות או גדרות אבן. פעיל יום, נפוץ בכל האזור הים־תיכוני, הנגב ולאורך הערבה על שיטים.
הסוג Hersiliola
סוג זה עדיין לא זכה לשם עברי. בניגוד לסוג הקודם, בני הסוג חיים על הקרקע, מתחת לאבנים או מחסות דומים. גם הם פורשים קורי ניטור היוצאים מתחת לאבן החוצה במטרה לאתר עוברי אורח חסרי מזל שניתן לתופשם. במין הזה אין פטמות הטווייה בולטות והרגלים קצרות יחסית.
צבע הגוף דומה מאוד לרקע בית הגידול והם נחים לרוב הפוכים על הצד התחתון של האבן או המחסה. המטווה מעוטר בהרבה 'לכלוך', הם מתמזגים עימו וקשה לראותם; אם לא יודעים מה מחפשים.
סוג זה כולל כ־12 מינים בתפוצה פליארקטית ואפרוטרופית. בישראל מוכרים שני מינים הנמנים על התפוצה האפרוטרופית. האבחנה בינם אינה אפשרית בתנאי שדה, תפוצת שני המינים המקומיים חופפת בחלק מהמקומות.
Hersiliola macullulata – מוכר מספרד, מאלי, לוב אלג'יריה, תימן וישראל. בישראל מוכר מהדרום: צפון הנגב, צאלים, שדה בוקר והערבה. גודל: 5-6 מ"מ; הנקבה. זכרים ונקבות בוגרים נראים בשטח בעיקר מאפריל עד מאי. המקור האטימולוגי של שם המין macullulata נגזר מלטינית ומשמעותו כתמים קטנים; המתארים את הכתמים על גוף העכביש.
Hersiliola simoni – נפוץ בספרד, מרוקו, טוניס, לוב, מצרים, ניז'ר, לבנון, סוריה וישראל. בישראל נפוץ בכל האזורים. גודל: 3-6 מ"מ; הנקבה. זכרים בוגרים נראים בישראל ממאי עד אוגוסט ונקבות ממאי עד ספטמבר. פרטים צפוניים נוטים לצבע גוף כהה יותר מאלה הדרומיים.
מקרות נבחרים:
A survey of East Palaearctic, Hersiliola Thorell, 1870 (Araneae, Hersiliidae), with a description of three new genera, Yuri M. Marusik, Victor Fet, 2009