סוף חודש ספטמבר (2009) זימן הפתעה מיוחדת בדמות עכביש יפהפה שחיפשתי זמן רב. ישראל לא ניחנה בהרבה עכבישים צבעוניים ואקזוטיים וכאשר פוגשים אחד שכזה, ובמיוחד כזה שלא בולט במיוחד, הרי זו שמחה כפולה.
העכביש זה משתייך למשפחת הצַיָֹּדִיִּים Oxyopidae הכוללת בישראל שני סוגים. הסוג צַיָּיד Oxyopes שהוא הסוג הנפוץ והקטן יותר והכולל 9 מינים. מרביתם דומים אחד לשני והם מופיעים בצבעי אדמה של חום, צהוב ולבן. הסוג השני: Peucetia טרופי במוצאו, גדול מעט יותר וכולל בישראל 3 מינים: Peucetia virescens המצוי בחבל הים־תיכוני עם גלישה לספר המדבר. Peucetia viridis המצוי לאורך בקעת הירדן, בקעת ים־המלח והערבה ו־Peucetia arabica המצוי בבקעת ים המלח ובנגב, בעיקר הדרומי ובערבה.
רשומה זו עוסקת בקשר מיוחד שבין הסוג Peucetia לצמחים מסוימים ובניסיון להבין את המשמעות של הקשר הזה.
את ה'צייד הירוק' Peucetia virescens (נקבות, זכרים וצעירים מאוד) מצאתי לראשונה בעיקר על צמחי טיון דביק Dittrichia viscosa. לאחר עיון בספרות, מסתבר שהסוג Peucetia מקיים קשר הדוק עם צמחים, כדוגמת טיון דביק, המתאפיינים בבלוטות זיפניות המפרישות שרף דביק ולעתים גם ריחני. באותו אתר נמצאו פרטים גם על שיחי עופרית אירופאית Plumbgo europaea שגם לה חלקים (פרחים ופרי) זיפניים ודביקים, ובמקרה אחד גם על כתלה חריפה Chiliadenus iphionoides הידועה בריחה החריף ושיער לבנבן כסוף. בסיור נוסף לאחר שבוע נמצאו באותו אתר פרטים נוספים גם על צמחי מציץ סורי Podonosma orientalis. נראה שהאחרון הוא צמח מועדף מכיוון שבסיורים מאוחרים יותר באתרים אחרים הוא נמצא בעיקר על הצמח הזה.
באפריקה Peucetia viridis נאסף בין השאר גם על צמח שברק, ממין שאינו מצוי בארץ אבל מזכיר את השברק המצוי, שגם הוא שעיר ודביק. מעניין יהיה לבדוק נוכחות של Peucetia על צמחי שברק בישראל. בינואר 2018 נמצאו פרטים של Peucetia virescens על שברק מצוי בחולות מישור החוף.
סקר אקולוגי שנעשה על ידי צוות חוקרים מדר' אמריקה ומדר' אפריקה, וכלל 13 בתי גידול ב־39 אתרים באזורים טרופיים, פלארקטיים ונארקטיים, מצא קשר מובהק והדוק בין הסוג Peucetia לצמחים בעלי שערות בלוטיות (glandular trichomes) המפרישות חומר דביק וריחני. על פי המחקר נמצאו 10 מיני Peucetia הקשורים ל־54 מיני צמחים בעלי שערות בלוטיות. מאידך, מספר המינים שנמצאו על צמחים נטולי שערות בלוטיות היה נמוך מאוד. בדרום אפריקה נמצא שהמין Peucetia viridis אינו מוגבל רק לצמחים עם שערות בלוטיות והוא נמצא גם על צמחים אחרים (מידע שמתאים לתצפיות גם בישראל), אם כי ניכרת העדפה לצמחים בעלי שערות בלוטיות.
בישראל, דר' גרשום לוי ז"ל מצא ש־Peucetia Arabica מצוי כמעט בלעדית על הצמח באשן עגול־עלים Cleome droserifolia המצויד גם הוא בשערות בלוטיות ומצוי באזורים המדבריים של ישראל וצפון אפריקה. תצפיות נוספות בשנים האחרונות תיעדו את המין גם על הסוג פגוניה Fagoni, שיכרון, אפיונה מחוספסת ועוד.
ממצאי הסקר וממצאים נוספים, מעידים על חשיבות צמחים כאלה לסוג Peucetia. כאשר צמח מסוים או קבוצת צמחים בעלי מכנה משותף משמשת בית גידול מובהק לבעל־חיים, אפשר לייחס זאת לתכונות ייחודיות של המארח/ים, לדרישות ייחודיות של האורח מבית הגידול או להתאמות מיוחדות המאפשרות לאורח לנצל טוב יותר את בית הגידול ממתחרים דומים.
במקרה שלנו לא נערך (למיטב הבנתי) מחקר מקיף שבדק את היחסים המלאים שבין הסוג Peucetia למארחים שלו וכיצד הם משפיעים האחד על השני. אולם מידע נסיבתי ותצפיות רבות מהסקר המדובר ומחקרים נוספים, מאפשרים לגבש כמה השערות ראשוניות.
א. בצמחים המדוברים, שערות בלוטיות המפרישות שרף דביק ולעיתים ריח אתרי חריף (מגע, טעם וריח דוחים במטרה להקטין טריפה), משמשות גם כמלכודות מוות לחרקים רבים הנדבקים לעלים או מתקשים לנוע על הצמח. סביר מאוד שהעכבישים מנצלים זאת כדי לזכות בארוחות קלות וחסכניות באנרגיה (תופעה זו מוכרת גם בפשפשים טורפים ממשפחת הקבניים Berytidae החיים על צמחים זיפניים).
ב. העובדה שצמחים כאלה נטרפים פחות על ידי אוכלי עשב, הופכת אותם ככל הנראה גם למקום בטוח יותר מצמחים המועדפים יותר על ידי אוכלי עשב גדולים כמו צאן.
ג. סיבה נוספת להעדפה זו טמונה אולי בתחרות קטנה יותר על משאבי המזון מצד מיני עכבישים אחרים וחרקים טורפים המתקשים לפעול בבית הגידול דביק.
התפוצה והביולוגיה של המינים בישראל לא מוכרת דיה. עבודה טקסונומית שנעשתה (1999) על ידי דר' גרשם לוי ז"ל על הסוג, נסמכה בעיקר על כמות קטנה יחסית של ממצאים מקומיים ומפת התפוצה של כל המינים שנסקרו עדיין לא ברורה.
הקשר המובהק בין Peucetia לצמחים בעלי שערות בלוטיות מאפשר למקד את החיפושים אחר Peucetia על צמחים מקבוצה זו. סביר מאוד שמפת התפוצה תתרחב במידה ותינתן תשומת לב לסוג Peucetia, במחקרים שונים העוסקים באופן ישיר או עקיף בצמחים בעלי שערות בלוטיות.
מקורות נבחרים:
Associations of Spiders of the Genus Peucetia (Oxyopidae) with Plants Bearing Glandular Hairs (2007)
Levy G. 1999. – The lynx and nursery-web spider families in Israel (Araneae, Oxyopidae and Pisauridae). Zoosystema 21 (1) : 29-64.