יש פעמים ואלו לא מעטות – כאשר מסתובבים בטבע וגם באזור האורבני – שאנו עדים לתופעות מעניינות שאין לנו עבורן הסבר ברור או הגיוני. המתעניינים ממש, מצלמים או רושמים בזיכרון ולאחר מכן מנסים לתהות על טיב הדבר. יש אשר אנו שוכחים מהאירוע ובאחד הימים נמצאת התשובה ביד המקרה או במקום לא צפוי. אז אנו מגלים שמדובר בתופעה מוכרת ושגרתית, ומשום מה אין לה אזכור רווח בספרות הנגישה או העממית ולפעמים נדיר למצוא אותה גם בזו המקצועית.

כל זה אינו הופך תופעה כזו לפחות מעניינת, אדרבא, כאשר מבינים משמעותה של תופעה ואנו נתקלים בה בשנית או מידי פעם, קל לנו לעבור שלב ולהתבונן בה מעבר לטריוויאלי. ואם ישחק לנו המזל, אנו אף עשויים לגלות עוד דבר חדש או שניים, שלא היינו יכולים לדעת, אלמלא היכרות ראשונית זו. על מקרה כגון זה ברצוני לספר הפעם. כיצד תעלומה קטנה הופכת לסיפור נחמד שלא היכרנו קודם.

אנשי שטח חדי-עין שמו לב ודאי לתופעה המעניינת של פקעות עפר זעירות המכסות, לעיתים בעשרות, מאות ואלפים, גזעי וענפי עצים (זית, שקד, תאנה, איקליפטוס ועוד) או ענפים מעוצים של שיחים וחד-שנתיים. זמן רב תהיתי של מי ידו בדבר; האם מדובר בקיני צרעות זעירות או בהפרשות של חרק מסתורי? שאלתי פה וגם שם ולאורך השנים העליתי חרס.

והנה, באחד הימים החמים של אוגוסט 2011, בעודי מעיין, לאיזה צורך נשכח, בספר "מזיקי צמחים בישראל" של אבידב (1961), אני מוצא תיאור יפה של התופעה. פסקה קצרה המתארת את היצור, שמו המדעי Hysteropterum grylloides ומידת נזקו לחקלאות.
תיאור, יהיה משובח אשר יהיה, אינו מהווה אסמכתא טובה מספיק להבין האם מדובר באותה תופעה שאני מכיר, ולכן פניתי מיד לגוגל ובצעתי חיפוש על שם הסוג המדעי.