הסוג אשל Tamarix מיוצג בישראל על ידי מינים רבים. חלקם בולטים כעצים גדולים ובאחרים שולטת צורת השיח. עצי אשל מאפיינים בתי גידול לחים ומוצאים אותם בבתי גידול חוליים, אפיקי נחלים, מלחות ובשולי מאגרי מים ותעלות ניקוז מעשה ידי אדם.
אשלים מהווים בית גידול למגוון גדול של חרקים הנמנים על משפחות שונות (חיפושיות, פרפראים, פשפשים ועוד). אלה ניזונים מהעלווה, מאבקה (בעונת הפריחה) או נוברים בענפים. אליהם מצטרפים גם טורפים הצדים חרקים המתפתחים על האשל.
עבר פורסמה רשומה אחת באחד המינים המיוחדים של האשל, ציקדת גבנונית האשל הניזונה ממוהל. מין נוסף ייחודי לאשל, שזכה לרשומה באתר, הוא פשפש טורף זעיר בשם נביס ירוק. הפעם נכיר את אחד מזחלי הפרפראים המתפתחים על אשלים – עשנוצית האשל Agdistis tamaricis.
עשנוצית האשל משתייך לסוג Agdistis (שם הסוג נגזר מהמיתולוגיה היוונית-רומית). סוג עשיר מאוד במינים (כ־100), מרביתם (כ־70) בתפוצה פליארקטית, כאשר רוב המינים מצויים באפריקה, אירופה והמזרח התיכון. לפי הספרות מינים רבים מאפיינים בתי גידול יובשניים פתוחים כגון: ערבות, אזורים מדבריים למחצה ומדבריות. מרבית המארחים נמנים על המשפחות: מורכבים Asteraceae, אשליים Tamaricacea, פרנקניים Frankeniaceae ועופריתיים Plumbaginaceae.
הסוג Agdistis משתייך למשפחת העשנוציתיים Pterophorida. הוא נבדל מסוגי עשנוצית אחרים בתנוחת הכנפיים של הבוגרים, הפרושות בתצורת V כלפי מעלה, ולא לצדדים בתצורת T, המאפיינת את רוב הסוגים האחרים. הבוגרים בסוג זה דומים מאוד, ולרוב הדרך היחידה להבדיל בין המינים היא דרך בדיקת איברי הרבייה תחת מיקרוסקופ. בישראל כ־6 מינים בסוג, מהם רק עשנוצית האשל מתפתח על אשלים. השאר מתפתחים על צמחים מהמשפחות: עדעדים ומורכבים.
עשנוצית האשל מצוי בדרום אירופה, המזרח התיכון עד עירק, צפון אפריקה וערב וגם באפריקה הטרופית. במזרח התפוצה מתפרשת מאזור הבלקן דרך אנטוליה, אירן, רוסיה אפגניסטן ועד סין. בישראל הוא נפוץ ברוב אזורי הארץ. באזורים אורבניים, בוגרים נמשכים לעיתים לתאורה מלאכותית.
עשנוצית האשל מתפתח על מינים שונים של אשלים ומכאן שם המין המדעי והעברי. בשפלת החוף הוא נפוץ מאוד על אשל היאור Tamarix nilotica. הוא מצוי גם על אשל ארץ־ישראלי, אשל מרובע וצילמתי פרטים גם על אשל הפרקים. הזחלים ניזונים מענפים ירוקים רעננים ולכן מוצאים את הזחלים בעיקר על ענפים רכים.
באזורים אחרים בעולם, המין מתפתח על מינים אחרים של אשלים ויש והוא נחשב כמזיק. מאידך הוא מהווה פוטנציאל כמדביר ביולוגי כנגד מיני אשלים פולשים בצפון אמריקה ואתרים אחרים.
הזחלים נטמעים היטב בסביבתם בזכות הסוואה מעולה. הם מופיעים בגווני ירוק או חום ולאורך גופם מספר גבשושיות המזכירות את מבנה הקשקשים של בענפים של אשר היאור. הם ממעטים לזוז וכאשר מטרידים אותם הם נמתחים וקופאים במקומם ונראים כמו עוד ענף קטן מני רבים.
בדומה למינים אחרים במשפחה, ההתגלמות נעשית על הצמח המארח, הגולם הוא גולם חנוט, חופשי ללא פקעת. הוא תלוי בקצהו, מוסווה היטב בזכות המראה והצבע התואם לסביבה. הבוגר מגיח לאחר כשבוע.
בישראל מקים המין מספר דורות בשנה מתחילת האביב ועד הסתיו. באזורים ממוזגים כמו בצפון אירופה, מוכרים שני מחזורי רבייה והחריפה נעשית בדרגת הגולם.
מקורות נבחרים:
A taxonomic study of the genus Agdistis HÜBNER, [1825] 1816 from China, with description of one new species (Lepidoptera: Pterophoridae: Agdistinae), S.Hao & H. Li, 2003
Biological Control Program Against Salteedar (Tarnarix spp.) in The V.S.A.: Progress and Problems, C. J. DeLoach, D. Gerling, L. Fornasare, R. Sobhian, S. Myartseva, I.D. Mityaev, Q.G. Lu, J.L. Tracy, R. Wang, J.F. Wang, A. Kirk, R.W. Pemberton, V. Chikatunov, R.V. Jashenko , J.E. Johnson, H. Zheng, S.L. Jiang, M.T. Liulo, A.P. Liu, J. Cisneroz, 1996