נמלים הן תחום המספק מגוון רחב מאוד של תופעות מרתקות ותובנות מעניינות. בדרך כלל אנו פוגשים בנמלים ה"פושטיות" אלה הנפוצות, בגינה, בשדה או בבית. אבל יש נמלים רבות שהסיכוי לפגוש בהן אפסי. וגם אם נפגוש לא בטוח שנבין מה אנחנו רואים.
כזה הוא הסיפור שהתחיל בגיחת צילום באזור ראש העין (דצמבר 2007). כדרך שיגרה אני מרים פעמים רבות אבנים או במקרה הזה פסולת בניין שמקורה בבסיס צבאי ישן. לפעמים מוצאים מתחת מציאות מעניינות, אבל לרוב מדובר בדיירים נפוצים כמו טחביות, נדלים שונים, עכבישים וגם נמלים.
חיפוש מידע ברשת לא הואיל במיוחד. הסוג אומנם הופיע ברשימות התפוצה המקומיות אבל ללא הגדרת המין. למעשה מינים רבים ולעיתים מוכרים לא זוכים להגדרה טקסונומית כל כך מהר. יכולים לעבור עשרות שנים עד שמישהו מתפנה או סקרן דיו לעבור על מימצאים באוספים אקדמיים ולהגדיר את הממצאים בצורה מדויקת. העובדה שכמות הטקסונומיים המקומית לא רבה (בלשון המעטה) לא מקלה על העניין.
לשמחתי פנייה למחלקה האנטומולוגית באוניברסיטת תל-אביב נענתה וקיבלתי תשובה מלאה. שם המין המלא הוא Anochetus bytinskii מסתבר שהגדרת1 המין הושלמה זה מכבר וממילא הסיכוי למצוא מידע ממקורות אחרים היה אפסי. שם המין נקרא על פרופ' חנן ביטינסקי – זלץ (1913-1986) מחוקרי הנמלים הראשונים בישראל והוא גם שמצא את המין הזה לראשונה.
בישראל התת-משפחה מונה מספר סוגים הכוללים מספר מינים מועט. פונרית לסתנית (אורכה כ-6 מ"מ) היא המין היחידי בסוג Anochetus המיוצג בישראל וכנראה אנדמית. המין נפוץ בגליל התחתון, כרמל ושפלת יהודה. הקן תת-קרקעי והפתח נמצא מתחת לאבנים או מחסה. תכונה מורפולוגית בולטת של המין היא זוג לסתות ארוכות ומשוננות. אלה יכולות להיפתח עד 180 מעלות ולהינעל בעוצמה על הטרף. שערות חישה על הלסתות רגישות מאוד למגע ומאפשרות נעילה מהירה במגע עם המזון. לנמלה עוקץ המסוגל לשתק את הטרף בעת הצורך.
בסוג Odontomachus הדומה מאוד לסוג שלנו, נמצא כי מהירות נעילת הלסתות עומד על יותר מ-200 קמ"ש ועוצמת הנעילה היא פי-300 ממשקל גוף הנמלה. זו מהירות הגדולה פי-2300 ממצמוץ עין. זה גם שיא עולמי בקרב בעלי-חיים בכלל. ההתאמות הללו הופכות את הנמלים לציידות אימתניות המסוגלות להתמודד עם טרף הגדול מהן או להתמודד טוב יותר כנגד פולשי קן.
1. המין תואר לאחר עבודה טקסונומית של דר' ארמין יונסקו ופרופ' י. קוגלר (l915-2007)
המחקר פורסם ב ISRAEL JOURNAL OF ENTOMOLOGY, Vol. 37, 2007, pp. 287–298
מקורות נבחרים:
החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 3, החרקים, 1989