משפחת התנשימיתיים Noctuidae היא מהגדולות במשפחות הפרפראים. מוכרים כיום כ־12,000 מינים. בישראל הוגדרו עד כה למעלה מ־400 מינים. אחד המינים הנפוצים בישראל הוא המין פלוסית גמה, המכונה לעיתים גם תנשמית גמה.
השם המדעי Autographa gamma נגזר מחתימה כסופה/לבנה, דמוית האות היוונית גמה Y, המופיעה על הכנפיים הקדמיות (סימן לא מובהק המופיע באופן דומה בעוד מספר מינים אחרים של תנשמיות). השם העברי הגיע מהסוג Plusia, אליו שוייך מין זה בעבר. בספרו של מרגולין – זאולוגיה א', מצאתי התייחסות למקור השם תנשמית: "הראש מכוסה אגדים של קשקשים חומים, היוצרים כעין זר מסביב לעיניים גדולות הדומות לעיני התנשמת….".
זחל טיפוסי עובר 6-5 שלבי גידול. טמפ' גבוהות ושפע מזון מקצרים את מספר השלבים. לאחר 25-21 ימים (בקיץ), כאשר הזחל מגיע לאורך של 4.5-4.0 ס"מ הוא מוכן להתגלמות. הפקעת הדלילה מוצמדת לכריך עלים או מוסתרת בעלה מקופל. זמן הגולם הוא כשבועיים. בסתיו התפתחות דור שלם לוקחת כחודש, בטמפרטורות נמוכות זמן המחזור גדל. תוחלת חיי בוגר 19-3 ימים, כאשר נקבות מאריכות ימים בהשוואה לזכרים.
אופן ההתחמקות נקבע על פי עוצמת האות (התלויה במרחק שבין העטלף לפרפר). מרחק האיתור של עטלף המאפשר לבצע נעילה על מטרה הוא כ־15 מטרים (מעבר לזה האות החוזר חלש מידי) לעומת זאת, התנשמית מסוגלת לשמוע את העטלף ממרחק של כ־30 מטרים. כאשר הפרפר שומע עטלף במרחק גדול יחסית (אות חלש בתדירות קבועה), נוצר גירוי המגביר את מהירות תנועת הכנף בצד הפונה למקור האות והפרפר משנה את כיוון התעופה ויוצא ממשפך השידור של העטלף. כאשר האות חזק מאוד ובתדירות משתנה, כלומר העטלף קרוב מאוד, נוצר גירוי עצבי אחר המשתק את שריר הכנף בצד הפונה לקול והתנשמית צוללת ישר לקרקע או מבצעת מעוף התחמקות תזזיתי.
מחקר מעניין (2006) על תנשמית אחרת (אגרוטיס כתום – Noctua pronuba), מצא שלמרות שאיבר השמיעה של התנשמתיים אינו מורכב במיוחד, הוא ניחן ביכולת לשנות את הרגישות לתדירות ועוצמת הקול. תכונה זו מאפשרת לפרפר לדעת האם העטלף מתקרב או מתרחק ממנו ובאיזו מהירות (עוצמת ותדירות האות עולים ככל שהעטלף מתקרב לפרפר). מצד שני, מסתבר שבמינים שונים של עטלפים שידור האות הקולי נעשה בעוצמה ותדר המשתנים כל הזמן, ככל הנראה במטרה להימנע מגילוי מוקדם על ידי הטרף.
מעבר ללחץ האבולוציוני שדוחף ליצירת מנגנוני הגנה מעטלפים מחד ומנגנוני הטעייה אצל העטלפים (קואבולוציה), יש בסיפור הזה גם עניין תועלתי לאדם. מחקרים שונים הראו השפעה של אותות על־קוליים (הדומים לאותות עטלפים אוכלי חרקים) על פרפראים שומעים, הגורמת לשינויים בהתנהגות הרבייה וההטלה. מידע זה משמש בסיס למחקרים שונים העוסקים בבדיקת היתכנות של הגנת גידולים חקלאיים בעזרת אותות על־קוליים במטרה להרחיק נקבות מטילות ולצמצם את אחוזי ההטלה על יבולים חקלאיים.
מקורות נבחרים:
Scientific aspects of pest control (1966) By National Research Council (U.S)
Ultrasound avoidance
Audible warfare: how moths avoid bats
Effect of ultrasound on acetylcholinesterase activity in Helicoverpa armigera (Lepidoptera: Noctuidae), 2008
Behavioral and reproductive effects of ultrasound on the Indian meal moth, Plodia interpunctella (2004) Fangneng Huang & Bhadriraju Subramanyam
The Lepidoptera: Form, Function and Diversity (1995) By Malcolm J. Scoble
Pest Lepidoptera of Europe: with special reference to the British Isles (1984) By David James Carter
The pigments in colour phases of the larvae of Plusia gamma L. (1953) T. W. Goodwin
Mini Risk Assessment Silver Y Moth, Autographa gamma (L.) [Lepidoptera: Noctuidae] 2003, Robert C. Venette, Erica E. Davis, Holly Heisler, & Margaret Larson