צרעות במביקס Bembix שייכות לשבט Bembicini (המשפחה Crabronidae) הכולל מאות מינים הנפוצים בכל היבשות באזורים חמים, מדבריים או מדבריים למחצה. במביקס הן צרעות ציידות המתמחות ברובן בציד זבובים (יש מיני במביקס המגוונים בחרקים אחרים כמו ארינמלים או שפריריות ויש גם מינים פרזיטואידים).
אף שלא מדובר במין חברתי – כל נקבה בונה לעצמה קן נפרד; יש מינים הבונים מחילות במושבות (הגנה קבוצתית מפולשים). יש גם מינים טריטוריאליים המקפידים על מרחק של מספר מטרים מקן אחד למשנהו (צמצום תחרות תוך מינית). ממצא מעניין העלה שלחץ טורפים / טפילים עשוי להגדיל במינים מסוימים את צפיפות המושבה כאשר התחרות מתמקדת על המקומות המרכזיים. ככל הנראה מיקום מרכזי המוקף קינים אחרים, מקטין את החשיפה לטורפים או טפילים שיעדיפו גישה נוחה לקינים שבשולי המושבה.
לקראת התגלמות הזחל הנקבה מציידת את הזחל במספר גדול של זבובים וחותמת את הקן באופן סופי. מחזור ההתפתחות של הזחל לוקח 15-10 ימים מתוכם 10-8 ימי האכלה. המשאבים הנדרשים מהנקבות כדי לגדל את הצאצאים לא מאפשרים גידול של יותר מכמה זחלים (8-5) בעונה. האכלה מתמשכת היא תופעה שאינה נפוצה בקרב דבוראים יחידאיים וסוברים שהיא אחת השלבים בדרך להתנהגות חברתית המוכרת מדבורים וצרעות חברתיות.
סדר היום של נקבת הבמביקס מתחיל בביקור בקן להערכת מצב המזון וסילוק שיירי מזון המצטברים בתא. לאחר מכן הנקבה יוצאת לגיחות ציד. לעיתים הנקבה נצרכת לעבודה קשה במיוחד כי היא צריכה להאכיל כמה פיות. מסתבר כי זחלים של זבובים טפילים המתפתחים על המזון של זחלי במביקס אינם פוגעים בזחל עצמו. פגיעה בזחל פירושה נטישת הקן על ידי הנקבה וגוויעה ברעב של הטפילים. את הלילה מעבירה הנקבה במחילה (לעיתים בקן עצמו) הנחסמת מבפנים. הזכרים גם הם מבלים במחילות לינה הנחפרות בסמוך לאתרי הקינון.
נקבות המגיעות לקן עם מזון מתמודדות עם עוד בעיה. הן עשויות להיתקל בנקבות אחרות בנות אותו המין או מין קרוב המנסות לגזול את הציד. בזמן זה עשוי להתפתח מאבק אגרסיבי הכולל נשיכות ועקיצות. קרב כזה עשוי להימשך שניות ארוכות בטרם המנצחת – הציידת המקורית על הרוב – משתחררת ומצליחה להיכנס לקן עם שלל הציד. תופעת גניבת מזון אופיינית כנראה לנקבות צעירות או לתקופות בהן קיים מחסור משמעותי במקורות מזון. לעיתים מתרחש גם שוד קינים כאשר נקבה אחת חודרת לקן של נקבה אחרת המשחרת מזון וגוזלת את המזון מהזחל. במקרים כאלו הזחל ככל הנראה אינו נפגע פיזית.
איתור הקן במרחב נעשה בעזרת מידע על הארגון המרחבי של סביבת הקן. המידע נאסף לפני עזיבת הקן במעוף תזזי במרחב הקן בוא נאסף מידע על מיקום הקן (זווית ומרחק) ביחס לעצמים במרחב והאופק היחסי. מעוף תזזי זה ניכר מאוד באתר הקינון ונראה כבלגן אווירי אחד גדול הכולל נקבות מגיחות, נקבות מגיעות וזכרים הרודפים אחרי כולן.
איתור הקן במרחב נעשה בעזרת מידע על הארגון המרחבי של סביבת הקן. המידע נאסף לפני עזיבת הקן במעוף תזזי במרחב הקן בוא נאסף מידע על מיקום הקן (זווית ומרחק) ביחס לעצמים במרחב והאופק היחסי. מעוף תזזי זה ניכר מאוד באתר הקינון ונראה כבלגן אווירי אחד גדול הכולל נקבות מגיחות, נקבות מגיעות וזכרים הרודפים אחרי כולן.
בישראל ידועים כ־14 מינים. האבחנה ביניהם קשה. הסוג פעיל בקיץ וניתן למצוא אותו בבתי גידול חוליים או בקרקעות קלות היכן שהצמחייה דלילה או חשופה. עם מעט סבלנות, אפשר לשבת מספר מטרים מהקן (במביקס אינן אגרסיביות ולמרות שהן עפות כאחוזות תזזית הן מתעלמות לגמרי מהצופה. לפעמים הן עשויות להתקרב מאוד אם הן מזהות זבובים טורדנים (לנו) המהווים טרף קל ולצפות בפעילות חפירת הקן והבאת המזון.
לעיתים קרובות אפשר לראות פעילות נוספת בסמוך לקינים. פעילות זו כוללת ביקור של צרעות וזבובים שונים (חלקם ממשפחת הבומביליים) שלעיתים גם נכנסים פנימה לקן. זחלים של מינים פרזיטואידים ניזונים מזחל הבמביקס עצמו, לרוב בשלב 'טרום הגולם'. לעיתים אלה טפילים המנצלים את המלאי המזון המוכן מראש עבור צאצאיהם שלהם. טפילים כאלה מכונים חוֹמְסָניים (kleptoparasitism). מדובר בטפילות בה הטפיל גונב מזון שניצוד או הוכן על ידי המארח.
אחד מהטפילים הללו הוא סוג של זבוב שחמטן Sarcophagidae המשתייך לתת־משפחת השחמטיות Miltogramminae. הנקבות של שחמטיות טפילות בדרך כלל על טרף של צרעות פרזיטואידיות שונות או דבורים יחידאיות (לחם דבורים). הטרף המיועד לשמש מזון לזחל של הצרעות משמש כמזון לזחלים של הזבוב וזחל הצרעה עשוי לגווע ברעב.
טקטיקת הטפילות של נקבות השחמטיות מגוונת. חלק ממתינות לצרעה המגיעה לקן עם הטרף ובטרם כניסתה לקן הן מטילות בזריזות ביצה על הטרף. חלק מחכות שהצרעה תצא מהקן לאחר שהכניסה את הטרף ואז הן מטילות את הביצה על הטרף. יש מינים המשריצים זחל בפתח הקן והוא מוצא את דרכו פנימה בחיפוש המזון. הטקטיקה מושפעת מגודל הטרף וכיצד שומרת הצרעה על המחילה מפני טפילים. צרעות במביקס למשל אוטמות את הפתח כל פעם שהן יוצאות להביא מזון חדש.
צחוק הגורל הוא שבמינים אחדים של צרעות במביקס נצפו נקבות צדות בוגרים של הטפילים שלהן. זה אחד המקרים היחידים המוכרים שפונדקאי ניזון גם מהטפיל שלו.
צרעות במביקס מותאמות מאוד לבית הגידול שלהן. יתרון זה הופך לחיסרון כאשר בית הגידול מצטמצם או נעלם. צרעות במביקס הנפוצות בבית הגידול החולי באזור החוף מצויות תחת לחץ הולך ומתגבר של מחסור באתרי קינון מתאימים. האם לא רחוק היום בו לא נראה עוד צרעות במביקס במישור החוף? העבר וההווה מדגימים לנו יפה את יחס הרשויות לנכסי הטבע של המדינה. בית הגידול החולי ניכחד ברובו באזור החוף (ובאזורים נוספים בישראל) וגם על הקיים מתגודדים יזמים תאבי בצע שוקקי נדל"ן. ימים יגידו או יבכו.