רכנף העירית Horistus infuscatus

כל מי שיצא בסביבות דצמבר לשטח במקומות שונים בארץ, יבחין ודאי בשושנות עלים ירוקים ורעננים של העירית הגדולה המתחילה בפריחה בינואר. עירית גדולה היא גיאופיט הנפוץ במיוחד בבתי גידול עשבוניים הסובלים מרעיית יתר. 
 
שילוב של רעלנים ומחטי גבישים מיקרוסקופיות המרוכזות בתאים מיוחדים המצויים בעלי העירית ובקליפות השורש, פוגעים ברקמות הטורפים ולכן אלה כמעט ואינם נאכלים. כל זה לא מונע מפגש חזיתי עם פשפש אחד שאינו מתרשם מאמצעי ההגנה וניזון כמעט בלעדית ממוהל הצמח. פשפש זה נקרא רֶכּנָף העירית Horistus infuscatus (בעבר מוקם בסוג Capsodes) וכבר בינואר ניתן למצוא, במקומות שונים, את הדור הראשון לעונה המסב לסעודה על עלי העירית.
בית גידול אופייני של עירית גדולה באזור הים-תיכוני הנתון לרעיית צאן.

עירית גדולה ורכנף העירית מקיימים יחסי גומלין מורכבים שנחקרו לעומק מאספקטים שונים. מחקרים אלו הראו שפשפשי רכנף העירית עלולים לגרום לעירית נזקים משמעותיים העשויים לפגוע בכושרה להתרבות. עם זאת תצפיות ארוכות טווח מראות שאוכלוסיית העירית המתקיימת בחפיפה עם רכנף העירית, מצליחה לשמור על איזון יחסי וגם אוכלוסיית הפשפשים, מעבר לתנודות צפויות, לא חורגת בגודלה לאורך השנים.
 

שיווי משקל אבולוציוני מעין זה הצריך מציאת מנגנון המאפשר לשני האורגניזמים לשרוד. מחקרים הציעו מנגנון אקולוגי רב־שנתי של וויסות הדדי המסביר את הדינאמיקה של האוכלוסיות לאור היחסים המורכבים כפי שנראה

בוגר מוצץ מוהל מעלה העירית. אפשר לראות יפה את הנזק הנגרם לעלה.

רכנף העירית הוא פשפש קטן (8-6 מ"מ) המשתייך למשפחת הרכנפיים Miridae. זו הגדולה במשפחות הפשפשים (סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף), הכוללת למעלה מ־800 סוגים ואלפי מינים. בישראל מוכרים למעלה מ־130 מינים. רובם צמחונים, הניזונים ממוהל צמחים ובתנאי גידול נוחים עשויים לגרום לרקמות הצמח נזקים משמעותיים. חלקם הקטן טורף וניזון מחרקים זעירים. השם 'רכנף' ניתן להם בזכות כנפיי החפייה הרכות.

רכנף העירית הוא מין מזרח ים־תיכוני החודר למרכז אירופה (קווקאז). בארץ אפשר למצוא אותו ברוב האזורים הים־תיכוניים ובאזורי החולות בנגב הצפוני בצמידות גדולה לעירית הגדולה המשמשת לו מארח עיקרי עבור מזון ואתר הטלה. גם עלי חצבים וגיאופיטים נוספים משמשים לו כפונדקאים לעת מצוא. נימפות צעירות מופיעות כבר בראשית החורף, ובוגרים אפשר למצוא עד סוף פברואר כאשר עלי העירית מתייבשים. את הקיץ, בו אין העירית מקיימת עלים, עובר הפשפש בדרגת הביצה המוטלת בצוואר השורש של הצמח הנשאר טמון באדמה.

בוגר ונימפה במנוחה על עלה של עירית גדולה.

רכנף העירית ניזון בדרגות הנימפה והבוגר מרוב חלקי הצמח. בשיא העונה אפשר למצוא עשרות פשפשים על העלים, עמודי התפרחת והפרחים. הנזק מתבטא בפגיעה בעלווה, ופגיעה בהתפתחות עמודי התפרחת וחניטת הפרי. נמצא שבעונה אחת עשוי הפשפש להשמיד אחוז משמעותי מיבול הפרי השנתי. תנודות היבול של העירית משתנות כרגיל משנה לשנה, אבל מאחר והצמח הינו גיאופיט המסתמך על מאגרי מזון שנאצרו שנה קודם, הוא אינו נפגע משמעותית, יבול הפרי לא מסתמך על הגשם של שנת החניטה. מאידך גודל אוכלוסיית הפשפשים מושפע ישירות מגודל יבול הפרי ובריאות הצמח, כפי שנראה להלן.

נצני פרחי העירית הם מזון מועדף על רכנף העירית.
בשנה טובה לעירית גדולה, כאשר יבול הפרי גדול, אוכלוסיית רכנף העירית מייצרת רבייה גבוהה המאפשרת בעונה העוקבת גידול משמעותי באוכלוסיית הפשפשים. אוכלוסייה זו יוצרת (בשנה העוקבת) בתחילת העונה עומס טריפה מוגבר מאוד על מקורות המזון ועם הזמן נוצר מחסור משמעותי במזון הפוגע ברבייה. כך בשנה שאחרי, אוכלוסיית הפשפש מצומצמת, עומס הטריפה על הצמח קטן וגדל כושר הייצור של הפרי, המאפשר לעירית הפצה מינית בעוצמה גדולה יותר.

התוצאה הסופית היא שלפשפשים יכולת מוגבלת להשפיע על הדינאמיקה של אוכלוסיית העירית הגדולה ומאידך לעירית השפעה מווסתת חזקה על גודל אוכלוסיית הפשפש. יחסים כאלה מכונים ויסות הדדי.

Comments are closed.