רפרף הַדְּבֵקָה Macroglossum stellatarum

זה מטוס? זה ציפור? לא… זה סוּפר רפרף!
ואין קלישאה טובה יותר לפתיחה של רשומה תזזיתית על אחד מהפרפראים המרשימים של הנוף הים־ תיכוני.
 
השם רפרף נגזר מדרכם של בני משפחת הרפרפיים Sphingidae למצוץ צוף פרחים בעודם מרפרפים באוויר. המשפחה מונה למעלה מ־1200 מינים, מהם מוכרים כ־22 בישראל (ריטנר). רוב בני המשפחה פעילים בלילה או דמדומים. יש בהם מינים נודדים.

יוצא דופן באזורנו הוא רפרף הַדְּבֵקָה Macroglossum stellatarum בהיותו אחד הבודדים המשלב פעילות יום וערביים. זהו רפרף בגודל בינוני (אורך גוף כ־25 מ"מ מוטת כנפיים כ־50 מ"מ), שכיח בעיקר בעונות החמות בנוף הישראלי, בבתי גידול מוצלים ומוארים בשולי החורש הים־תיכוני, בתות, ובגינות נוי באזורים עירוניים וכפריים.

נפוץ באזור הפליארקטי (דרום אירופה, אסיה הממוזגת וצפון אפריקה), זהו מין נודד המגיע בקיץ מהאזור הים־תיכוני לצפון אירופה אם כי באזורים אלה האוכלוסייה נכחדת ברובה בחורף.

הדורות העיקריים (עד 4 דורות בשנה) מתפתחים באביב, בקיץ וסתיו על צמחי דבקה ופואה (חד אבקן בגינות נוי). בשיא גודלם הזחלים מגיעים לאורך של 60-50 מ"מ. הדור הסתווי חורף בדרגת הגולם באדמה. באזורים שאינם קרים מידי, יש והחריפה נעשית בדרגת הבוגר. בעונה זו מוצא הפרפר הבוגר מסתור מוגן וחשוך כמו מערות, סדקי סלע, חללי עצים וכו', לעיתים בבתים או במחסנים. יש והחריפה אינה עמוקה ובימי חורף חמים הוא עשוי לצאת החוצה ולשחר מזון. טווח טמפרטורות סביבת הפעילות שנמדדה; 36-19°C מעלות, מעידה על הגמישות הרבה ויכולת לשמר פעילות גם בתנאים לא אופטימאליים

רפרף הדבקה ניכר בתעופה מרחפת, תזזיתית וכושר תמרון מרשים, כולל תעופה לצד ולאחור. זהו פרפר מהיר מאוד; כ־15 מטרים לשנייה (פי־שניים ממהירות התעופה של דבורה), מהירות זו מושגת תודות לשרירי תעופה מפותחים מאוד המהווים כ־14% ממשקל גופו (אצל זבובים למשל מדובר בכ־11%). בעת רפרוף קצב תנודות הכנפיים מגיע לכדי 90-70 תנועות בשנייה. מהירות זו מקנה לכנפיים מראה מעורפל ומשמיעה המיית זמזום קלה.
שרירים הפועלים ברמה מטבולית גבוהה שכזו, מייצרים חום רב. אצל רפרף הדבקה נמדד בשרירי החזה טווח טמפ' של 46-39°C. שיא הטווח נמדד בצהרים, והוא אחד משיאי הטמפ' בקרב רפרפים וקרוב לגבול המטבולי המוכר בחרקים בכלל. סיבולת גבוהה לטמפ' קיצונית ויכולת ויסות חום ייחודית מאפשרים למין הזה לפעול גם ביום ובקיץ הים־תיכוני החם במיוחד.

קצה הבטן מסתיים בזנב ציצית קטוע. ציצית זו הנפרשת בתעופה כמניפה, מקנה לפרפר את כושר התמרון ויכולת ביצוע פניות חדות ביותר. משערים שיכולת התמרון הנדירה, ובמיוחד תעופה צידית, התפתחה כנגד לחץ טריפה של טורפים הצדים ממארב ליד פרחים. מחקרים הראו שיכולת תמרון זו מאפשרת לרפרף לשמר ביעילות מדהימה מקבילות בתעופה עם הפרח גם ברוח (שניהם נעים כגוף אחד) וכך למקסם את ההשקעה האנרגטית הכרוכה בתעופה בגמול צוף (אנרגיה) העולה על האנרגיה הנדרשת לשמר מקבילות זו.

תעופה נמרצת כזו דורשת אנרגיה רבה וזו מושגת מצוף פרחים אותו מוצץ הרפרף בעזרת חדק מציצה ארוך (25 מ"מ). מכאן גם שם הסוג Macroglossum שמשמעותו בלטינית 'לשון ארוכה'. שם המין נגזר מהמילה stellatae, שם נרדף (synonym) למשפחת הפואתיים Rubiaceae המשמשים כמזון לזחלים.

שיחור מזון מתרחש מרבית שעות היום כולל בשעות הערביים. תבנית שיחור המזון היא אופיינית. הפרפר מעופף מפרח לפרח (עד מספר אלפי ביקורי פרחים ביום, תלוי באיכות הצוף) כאשר בכל אתר הוא שוהה בריחוף מספר שניות, לעיתים יותר כאשר מדובר בפרח מורכב. כדי לחסוך אנרגיה תבנית המעוף מעדיפה מעבר בין פרחים קרובים ומאותו המין.

נמצא שלרפרף הדבקה גמישות רבה בבחירת הפרחים מה שמאפשר לו אספקת מזון עשירה לאורך כול חודשי הפעילות. עם זאת קיימת העדפה לפרחים עשירים בצוף, בעלי מבנה צינורי צר. נראה שהתחרות על פרחים כאלה נמוכה יותר מול אוכלי צוף אחרים. גורם בחירה נוסף הוא גודל הפרח. נראתה העדפה לפרחים בקוטר של 30 מ"מ. ככל הנראה זהו קוטר אופטימאלי המאפשר לפרפר לראות את כל מתאר הפרח ולהתמצא במרחב שלו במהירות.

לרפרפים אבחנת צבע טובה במיוחד (3 ערוצי צבע פעילים) במרחב צבע הדומה מאוד לשלנו. יכולת זו חשובה במיוחד בעת ערביים כאשר תנאי התאורה וצבעי הפרחים משתנים ובמהירות. היכולת להשתמש בערוץ הראייה הירוק (ערוץ א־כרומטי הרגיש לבהירות) מאפשרת זיהוי פרחים גם בתאורה קלושה. בתנאי מעבדה נראתה העדפת צבע מולדת בעיקר לכחול וגם לסגול וצהוב. העדפה מוטבעת חיונית במיוחד לבוגרים שאך זה הגיחו וצריכים להתחיל מייד באיתור מקורות מזון. בטבע מגוון הצבעים גדול יותר ורפרפים מראים כושר למידה המאפשר להם לזכור אילו פרחים מספקים את התמורה האנרגטית הגבוהה ביותר. היכולת ללמוד מאפשרת לבוגרים טריים לזהות מקורות מזון בצבעים נוספים.
לרפרף הדבקה זיכרון מרחבי טוב, ופרטים נוטים במידה רבה לגלות נאמנות לאתרי צוף טובים ולחזור אליהם מידי יום ובאותו שעה, עד שנדרש למצוא אתר חלופי.

למרות היותו פעיל יום ובדומה לחרקים אחרים הפעילים בדימדומים, לרפרף הדבקה עין סופרפוזיציונית. כרגיל עין סופרפוזיציונית מטיבה לראות באור קלוש, אבל יתרון זה בא על חשבון חדות הראייה. מסתבר שלרפרף הדבקה עין סופרפוזיציונית לא רגילה, המשמרת חדות בסדר גודל של עין פוזיציונית רגילה, מעבר לכל עין סופרפוזיציונית המוכרת כיום.
בניגוד לעין סופרפוזיציונית, העין המורכבת ברפרף הדבקה היא אספרית (חתך גלי) המצטיינת בחדות והפחתת עיוותים. גם הרשתית שומרת על מבנה אספרי עוקב, וצפיפות הרצפטורים שבה אינה אחידה. כל זה מאפשר לקבל בשולי מרכז העין המורכבת אזור חדות גבוהה (acute zone) האופייני דווקא לעין פוזיציונית, האוספת כמות גדולה יותר של אור מהסביבה. משערים שזו התאמה לתעופה מהירה, המאפשרת גם להתביית על מטרת הצוף ולשמור על ריחוף מקביל לפרח גם כאשר הוא נע ברוח.
מערכת הראייה של רפרף הדבקה מורכבת מאוד ומעמידה אתגרים קשים לחוקרים המנסים לפענח את אופן פעולתה, כאשר לכאורה המבנה שלה סותר את כל המוכר כיום בתחום האופטיקה של ראיית חרקים.

 

אופי התעופה וגודלו היחסי מקנים לרפרף הדבקה דמיון למעוף הקוליברי (המצוי רק ביבשות אמריקה) ולא לחינם התכבד מין זה בכינוי Hummingbird Hawk-moth. היכולת הנדירה של תעופת רפרוף מוכרת גם אצל מינים אחדים של עטלפים הניזונים מצוף. יש הרואים בכך דוגמא לאבולוציה מתכנסת בה לחצי ברירה דומים מנתבים התפתחות של התאמות דומות בנישות אקולוגיות דומות.

רפרף הדבקה מדגים לנו הסתגלויות ייחודיות של תעופה, ראייה, כושר למידה וזיכרון, המאפשרות לו לפעול במרחב אקולוגי די רחב אבל באופן בו אין לו הרבה מתחרים.

צפייה ברפרף הדבקה בשעת שיחור מזון היא מראה מיוחד, נדיר ומשובב נפש. ובשביל זה לא צריך הרבה מלבד מזל וסבלנות. היה וראיתם רפרף בפעולה, עצרו במקומכם למספר דקות, הימנעו מתנועות גוף חדות והמתינו בסבלנות. סיכוי גבוה שהרפרף יחזור כעבור דקות לפרחים וידגים לכם טבע בפעולה.

Comments are closed.