סוף ספטמבר 2009 זימן לי תצפית נדירה ונחמדה של בקיעת נימפות של רצען מנומר Rhynocoris punctiventris. על רצען מנומר כצייד אימתני דובר ברשומה קודמת. הפעם תמונות מהשטח (אזור מודיעין) שתיעדו בקיעת נימפות בעיצומו של יום. אמרתי תצפית נדירה, משום שלמרות שמדובר בחרק נפוץ שאפשר למצוא די בקלות, אם מחפשים בעונה המתאימה ובמקומות הנכונים, הרי לתפוש בטבע את הרגע המרגש של הגחת יצורים חדשים לאוויר העולם קשה הרבה יותר.
Apiomerus flaviventris (דרום-מערב ארה"ב) דומה במראה ובהתנהגות הכללית לרצענים. הוא מפגין התנהגות מעניינת הנוגעת לשימוש בשרף צמחים להגנת הביצים. לפני ההטלה אוספת הנקבה של A. flaviventris שרף מצמח הטיונית1 (Heterotheca psammophila) הגדל בדרום אריזונה ודומה במראה ובתכונות לטיון דביק (שני הצמחים משתייכים למשפחת המורכבים). השרף משמש להדבקת הביצים לצביר ולציפוי הצביר. שרף זה דוחה חרקים ומגן על הביצים מטורפים כמו נמלים.
המידע על ביולוגיית הרבייה של הרצען המנומר חלקית מאוד ומוכרת בעיקר מתצפיות גידול בשבי. הצמידות הגבוהה לכאורה של רצען מנומר לטיון דביק, עשויה להעיד על קשר כלשהו בין הפשפש לצמח הזה. תצפיות בשטח מלמדות שהרצען לא מגלה העדפה בלעדית לטיון דביק, גם לא כאשר מדובר על אתרי הטלת הביצים. עם זאת, לא מהנמנע שגם רצען מנומר משתמש בתכונות הדוחות חרקים של שרף הטיון להגן על הביצים. אולי בדרך הבסיסית ביותר, הוא פשוט מטיל את הביצים על עלי הצמח השעירים והדביקים.
ובכל זאת השערה פרועה2 הנוגעת לשימוש לכאורה שעושה הרצען המנומר בטיון דביק. הנה שתי תמונות של צבירי ביצים מאותו האתר של תצפית הבקיעה. בשני המקרים אפשר להבחין בחומר לא ברור, דמוי שרף, המרוח על דפנות הצביר. רואים זאת בבירור בצביר שצמוד לקרקע (נמצא מתחת לאבן). וזה מעלה שאלה נוספת: אם אכן מדובר בשרף, מה מקורו? והאם נמצא אותו יותר על צבירים המוטלים שלא על צמחים?
כדי לסבך את השאלה, הנה תמונה שלישית (יולי 2006) מאזור החוף, המראה צביר ביצים שהוטל על טיונית החולות. בתמונה זו ניכר יפה המתאר הנקי של הביצים ללא שום ציפוי נראה לעין. גם בתמונות המראות את גיחת הנימפות, לא ניכר ציפוי ברור על מעטפת הביצים. וכך גם מצאתי בתטולות אחרות שנצפו על טיון דביק.
הערה: בישראל מספר מינים בסוג Rhynocoris, לא ברור מה טיב הקשר של שאר המינים לטיון דביק. יתכן שחלק מהתטולות שיכות להם וזה עשוי להסביר את ההבדלים במראה.
תשובות לשאלות הללו מצריכות שני מהלכים. הראשון הוא מעקב מבוקר אחרי התנהגות הרבייה וההטלה של רצען מנומר (ומינים אחרים בסוג) ויחסי הגומלין שלו עם טיון דביק בפרט. השני הוא הליך מעבדתי למיצוי חומרים דמויי השרף ממעטפת ביצי הרצען ובדיקתם בספקטרומטר מסות לשם קבלת זיהוי המרכיבים הכימיים והשוואתם למרכבי השרף בטיון הדביק.
שני המהלכים הללו אינם בהישג ידי ואני מקווה שיבוא היום וימצא האדם שירים את הכפפה ויבדוק את ההשערה הזו.
1. בארץ מצויה באזור החוף טיונית החולות כצמח פולש מארה"ב, שגם עליה ניתן למצוא רצענים. היא דביקה פחות בהשוואה לאחותה מאריזונה.
2. אבחנה זו נעשה בדיעבד, בבית, לאחר שעברתי על התמונות.