אבולוציה – הופעת תכונות היא אקראית ונגזרת של לחצי ברירה הפועלים כל העת. מאחר והאבולוציה 'מאפשרת' אינספור ניסויים אקראיים, הרי חלק מהתכונות מתגלות כמוצלחות יותר, שימושיות או לא מגבילות ולכן הן שורדות ומתקבעות. דוגמא: צבע צהוב נחשב לצבע אזהרה פופולרי. אפשר לשער מספר סיבות למה דווקא צהוב, אבל ברגע שצבע צהוב רכש זהות ברורה של אות אזהרה אמיתי והפך פופולרי בקרב קבוצה מסוימת של בעלי חיים, צבעים אחרים הופכים פחות יעילים ועם הזמן נעלמים או נעשים נדירים הן אצל הארסיים / רעילים באמת וגם אצל החקיינים.
מסר – חקיינות היא בעצם חלק מתחום רחב של תקשורת בין בעלי חיים ובין בעל חיים לצמחים: תקשורת חזותית, קולית או כימית. אורגניזמים מעברים מסרים שונים לבני מינם או למינים אחרים במטרה למשוך או להרחיקם בהתאם לצורך. מכיוון שכך חקיינות תפעל ביעילות רק במידה והיא תשדר את המסר בערוץ הנכון מול הנמען המיועד.
חקיינות מתפתחת מול חלק מהאיומים, כאלה המהווים את הסכנה המשמעותית לאותו הזמן. בהיבט שרידות המין, אין טעם ל"השקיע" אנרגיה כנגד כל איום קיים או אפשרי. איומים ומשקלם עשויים להשתנות במהלך האבולוציה ואכן תכונות קיימות נמצאות כל הזמן בתהליך של שינוי ולצידם נוצרות חדשות. מהן שורדות התכונות שנמצאות הכי תורמות לשרידות באותו פרק זמן.
חקיינות בחרקים מופיעה בהיבט חזותי והתנהגותי, קולי וכימי. לעיתים קרובות משולבים מספר אלמנטים לחיזוק המסר והרחבת ההשפעה שלו על מגוון איומים. עלינו לזכור שאיכות המסר ואמינותו נמדדים מנקודת המבט של הטורף ולא של בני-אדם שלעתים קרובות אינם מצויידים בכלים להבנת המסר, חלקו או כולו.
חקיינות נוצרת בתהליך בו מתפתחות תכונות דומות או/ו זהות במין אחד (חקיין) בעקבות מין אחר (מודל) ולמרות השונות הבסיסית בינם (מוצא טקסונומי שונה) הם נראים מאוד דומים. כאשר למין מסוים תכונות המשפרות את השרידות כמו טעם רע או ארסיות המתבטאות במסר בולט כמו צבעי אזהרה, הופך המין החסר תכונות אלו אך בעל דמיון חזותי למודל לחקיין בפועל. מתארים שתי אסטרטגיות של חיקוי.
חקיינות בייטסיאנית – חקיינות המבוססת על מודל מסוכן וחקיין הדומה למודל אבל אינו מסוכן.
תנאי להצלחת חקיינות בייטסיאנית הוא שהחקיין תמיד יהיה במיעוט. העדפות המזון של הטורף מבוססות על ניסוי וטעייה. הטורף טועם כל מה שהוא מוצא. כאשר הוא טועם מספר פעמים מודל לא טעים בעל מסר חזותי ברור (צבע אזהרה) הוא יזכור את המסר וישליך אותו על כל מה שנראה דומה, כולל חקיינים. טורף עשוי לטעות או שלא להבין את המסר ולאכול מדי פעם חקיין טעים, ברם מאחר והחקיין במיעוט הרי בניסיון שני או השלישי הטורף יעמוד על טעותו וכך המסר ילך ויתחזק. לרוב הבנת המסר הוא תהליך נרכש בו הטורף לומד מניסיון אישי.
חקיינות מולריאנית – חקיינות בה מודל מסוכן משמש מודל לחקיינים המסוכנים גם הם.
ככל שמספר החקיינים "דוברי האמת" גדול יותר כך העברת המסר המשותף יעילה יותר. דוגמא יפה לחקיינות מולריאנית רואים אצל דבוראים, בעיקר חברתיים. צרעות ודבורים (רובן יכולות לעקוץ) פיתחו מסר משותף המתבטא בשילוב צבעי אזהרה ניגודיים הבולטים למרחק. גם פה יש משמעות ליחס המספרי. עדיף לחקות מודל מסוכן נפוץ מאשר מודל מסוכן נדיר.
בטבע שתי צורות החקיינות מתערבבות. אפשר למצוא קבוצת מינים (חלקם ממקור טקסונומי שונה) המציגה מסר אחיד כאשר חלקם דוברי אמת וחלקם משקרים. קבוצה בת מאות או עשרות מינים המשדרת את אותו מודל של מסר לסביבה מגבירה את עוצמת המסר פי-כמה בעלות אנרגטית נמוכה. גם במקרה הזה חשוב שהרוב יהיה בצד המינים שאינם משקרים.
אפשר למצוא שני דפוסים אופייניים של חקיינות:
חקיינות מתמחה בה החקיין מפתח דמיון חזותי גבוה בצבע, צורה ואף התנהגות למודל. חקיינות זו היא תוצאה של חפיפה הדוקה בין שני אורגניזמים החיים באותו בית גידול. ככל שאמינות המסר של המודל חזקה יותר כך גדל הרווח של החקיין. החיסרון בדפוס הזה היא התלות של החקיין במודל. כל שינוי במודל הגורר פחת בעוצמת המסר או מעלים אותו (הכחדת המודל) ישפיע ישירות על החקיין. אפשר להניח שחקיינות מתמחה מיועדת להתמודד עם איומים ממוקדים או לשם התחזות.
חקיינות גנרית בה מאמץ החקיין את נוסחת המסר ללא פיתוח מאפיינים המדמים אותו לאורגניזם ספציפי ולכן הוא נהנה מעוצמת המסר הכוללת של כל המודלים האחרים. היתרון שגם אם מודל אחד משתנה או נעלם, עדיין המסר הכללי שומר על מעמדו ועוצמתו.
חקיינות מאופיינת גם כאשר מופיעות תכונות המאפשרות לחקיין לדמות תכונות של מודלים שאינם מסוכנים אבל מאפשרים שידור מסר מטעה לטורף.
הסוואה – כאשר בעל חיים מתחפש כדי להימנע מטורפים ו/או כדי לארוב לטרף. חקיינות כזו אפשר למצוא בבעלי חיים המתחפשים לחלקי צמחים או לעצמים דוממים במטרה להתמזג עם הסביבה או לייצר אדישות אצל הטורף או הנטרף. הסוואה היא תת-פרק נפרד, מורכב ומרתק עבורה הוקדשה רשומה נפרדת (ראו קישור) לכן לא נעסוק בה הפעם אלא בקושי. ראו גם ברשומה רב צורתיות הסוואתית בסביבה משתנה.
התחזות – כאשר בעל חיים מתחפש על מנת להתבלט כדי לדחות טורף (מצג הרתעה) דוגמא: זבוב המתחזה במראה והתנהגות לעכביש או עכביש המייצר קול המדמה אפקט הרתעה של נחש. יש המתחזים בכדי למשוך בעל חיים אחר כדי לטרוף אותו (מצג פיתוי). דוגמא: התחזות כימית משמשת למשוך חרקים לטורף או לטפילים או החזר UV חזק המדמה פרח אצל עכבישים אוסטרליים ממשפחת הסרטבישיים במטרה למשוך דבורים.
חקיינות עצמית – כאשר בעלי חיים מדמים איברי גוף הממוקמים במקום שונה מהמקור (מצג הסטה). דוגמא: עיניים מדומות אצל כחלילים נועדו למשוך את תשומת הלב מהראש האמיתי.
התחזות למת – יש בעלי חיים המתחזים למתים. הם מנצלים את העובדה שיש טורפים הפועלים על פי גירוי תנועה או טורפים הניזונים מיצורים חיים. ניתן למצוא חרקים, עכבישים ואחרים יש מינים המתחזים למתים בתנוחה אופיינית של קפיאה וקיפול רגליים. לאחר הסתלקות האיום הם חוזרים לשיגרה או מחפשים מחסה.
חקיינות היא תופעה חוצת גבולות. היא מצויה לא רק אצל בעלי חיים מקבוצות טקסונומיות שונות, אלא גם משמשת צמחים כדי למשוך חרקים לצורכי האבקה או טריפה.
חקיינות ממחישה לנו שבטבע הכל קשור. והכל מתקשר. אנחנו רואים רק את קצה הקרחון ולצערנו סביר שלא נזכה לראות את רובו כאשר קצב השינויים הגלובליים מכחיד אלפי בתי גידול ויצורים שלעולם לא נזכה לחקור לעומק או לדעת על קיומם.
