מיני הדטורה מוכרים כצמחי רעל ומרפא עתיקים. מינים שונים שימשו כצמח מעורר הזיות בפולחנים דתיים במזרח הרחוק ובדרום אמריקה מאות בשנים. לדטורה נטויית-פרי רעילות גבוהה וצריכה של מרכיבי הצמח עשויה לגרום להרעלה קשה ואפילו מוות. העובדה שצמח זה גֶר במקומותינו ושאינו מסביר ריח וטעם לטורפיו, לא מרשימה את כולם. יש כאלה שיגלו העדפה ברורה לצמח שכזה ועל אלה ואחרים שמצאו בדטורה שכונת עלית ברשומה.
ועוד איזו איכות. מצאתי שם מחזור חיים כמעט שלם של פשפש ממשפחת התריסתיים (Pentatomidae) וצרעה פרזיטואידית המתפתחת על ביצי אותו פשפש. עוד פשפש צמחוני ממשפחת הרכנפיים (Miridae) ששומר לעצמו את הזכות להיות טורף מדי פעם. פשפש נוסף, ממשפחת הקבניים (Berytidae), שגם הוא מאמץ לעצמו אסטרטגיית שיחור מזון גמישה למדי. מעל כולם ארב גמל שלמה גדול ויפה שכנראה מעריך את איכות השכונה. ובתוך חלק מהפרחים שכנו זחלי תנשמית לא מזוהה.
כל אחד מהדיירים שווה לפחות רשומה משל עצמו וקרוב לוודאי שזה יקרה בעתיד. לכן לא אכביר במילים וניתן לתמונות לדבר בליווי תיאורים ענייניים קצרים. את הסיפור של כל דייר נשמור לפעם אחרת. רוב התמונות צולמו בספטמבר 2009. מקצתם מאותו אתר בדצמבר 2008.
תריסית ירקרקה – Acrosternum millieri
פשפש ממוצא ים-תיכוני הנפוץ ברוב חלקי הארץ. זהו מין פוליפאגי הניזון ממגוון גדול של פונדקאים ממשפחות שונות. מגלה עמידות גבוהה לצמחים רעילים וככזה לא מפתיע למצוא אותו גם על צמחי הדטורה. תריסית ירקרקה ניזונה ממוהל הצמח ואולי גם מהזרעים (לא ראיתי) כפי שמקובל אצל מינים אחרים במשפחה.
בניגוד לפשפשים אחרים במשפחה, תריסית זו לא מתאפיינת בתצורת תטולה מסודרת. על שיחי הדטורה (עלים, ענפים פירות) מצאתי עשרות מקבצי ביצים באפיון לא אחיד של צורת מקבץ וכמות. גיל התטולות היה מגוון: מחדשות למדי, דרך כאלה שעומדות לבקוע ועד לכאלה שבקעו לא מזמן
לאור כמות התטולות בכלל ואלו שכבר בקעו, ציפיתי למצוא הרבה דרגות צעירות. בפועל נמצאו מעט מאוד פרטים צעירים מדרגות גיל שונות. גודלן הזעיר של הנימפות מקשה על מציאתן ויתכן שחלקן שהו בתוך פירות שהתבקעו כפי שראיתי במספר מקרים.
Gampsocoris punctipes
הקבן הזעיר הזה זכה כבר לרשומה משלו, אז זה היה על צמחי עוקץ העקרב. היה נחמד וקצת מפתיע לפגוש אותו שוב והפעם על צמח אחר. כפי שנכתב אז, המין מאפיין צמחים זיפניים וגם הפעם שומר הפשפש הזה על העיקרון. אם כי פלומת הזיפים של הדטורה עדינה מאוד ביחס לזיפניים ואינה מהווה מכשול פיזי משמעותי בהשוואה לזיפים הסבוכים של עוקץ העקרב שעיר.
נראה ש-G. punctipes מרגיש נוח על הדטורה כי מלבד בוגרים פעילים מצאתי דרגות צעירות בגילאים שונים. G. punctipes נחשב לפשפש צמחוני באופיו, הניזון ממוהל הצמח אבל לא יהסס למזון מהחי ובטח כשהאחרון מגיע בתוך אריזה קומפקטית עתירת חלבונים. בשני מקרים מצאתי בוגר ודרגה צעירה ניזונים מביצים של תריסית ירקרקה.
מקרה זה מעורר שאלה מסקרנת. G. punctipes לא מוכר (לפחות לי) כמין המותאם לצמחים רעילים. האם המקרה הזה מדגים שינוי בדגם שיחור מזון (מעבר למזון מהחי) כתוצאה מצמצום מקורות המזון בבית גידול? מעניין.
Nesidiocoris tenuis
בניגוד לפשפש קודם, פשפש רכנף זה אופייני מאוד לצמחים ממשפחת הסולניים. הוא מוכר כמזיק לגידולי עגבניות אבל משמש גם כמדביר ביולוגי לכנימות בגידולים שונים. הוא מקיים מחזור חיים מלא על הדטורה. הנקבה מטילה את הביצים לתוך רקמת הצמח והדרגות הצעירות והבוגרים ניזונים ממוהל וטרף חי מזדמן.
צרעות פרזיטואידיות
בכמה מקרים מצאתי צרעות פרזיטואידיות על תטולות של תריסית ירקרקה. רק בבית שמתי לב שבשני מקרים לפחות, מדובר ככל הנראה בצרעות ממינים שונים.
הצרעה מטילה ביצה לתוך ביצת הפשפש. זחל הצרעה ניזון מתכולת הביצה ולבסוף מתגלם בתוכה. הבוגר מגיח לאחר שהבקיע את דופן הביצה.
זחל של תנשמית
זמן הפריחה של הדטורה קצר למדי. הפרח נפתח לפנות ערב ומסיים את הפריחה בשעות הבוקר המאוחרות. במקור המאביקים הטבעיים הם פרפראים, בעיקר מהסוג רפרף. לא ברור לי מי המאביק בישראל אבל נראה שאת הקשר שלו לקבוצה אנו מגלים בדרך אחרת.
במהלך הביקור פתחתי כמה פרחים נבולים וגיליתי בתוכם זחלי פרפראי בגדלים שונים המשתייכים למשפחת התנשמיתיים. בניגוד לביקור שנה קודם לא מצאתי הפעם תטולות פרפראים על העלים.
גמל-שלמה קשתי Iris oratoria
סוף הקיץ תחילת הסתיו היא עונת שיא של גמלי-השלמה. מינים רבים סיימו זה מכבר את תהליך הגידול וכעת הזמן לצבור משאבים ולהתרבות. בוגרים של גמל-שלמה קשתי ניתן למצוא פעילים בין אוגוסט לדצמבר ואת החורף הם עוברים בדרגת ביצה.
