הנה סידרת תצפיות אקראיות למדי שנשזרות לסיפור נחמד. הגיבורים הם סרטביש לימוני Thomisus cutrinellus קרוב משפחה של סרטביש הפרחים Thomisus onustus שגם הוא בסיפור, הפשפש אדמון מצויר Pyrrhocoris apterus וצמח אחד הנקרא חנק מחודד Cynanchum acutum.
ההתחלה הייתה השכם בבוקר (סיור מס' 2). להט הקיץ הים־תיכוני שלנו לא משאיר הרבה ברירות. אם רוצים לראות משהו ולחזור לא מבושלים יתר על המידה מוטב להגיע לשטח עם שחר. האמת שגם הרבה פרוקי-רגליים חושבים ככה וחלק מהם מתחילים את הפעילות ממש מוקדם ועם עליית החום הם נכנסים למצב מנוחה וחוזרים שוב לפעילות לקראת הערב.
הסיור השלישי (שבוע אחרי) לגעש היה פורה במיוחד, בעיקר על השלוליות המלוחות של ניקוז בריכות הספא הסמוכות. חתימת הסיור נערכה בחלקת החנק המחודד. סקירה מהירה לא העלתה הרבה, רק אדמון אחד על פרח אחד משך את העין ועדשת המצלמה ואז… הבחנתי שהוא בעצם לא לבד. על פרח צמוד נסתר למדי שוכנת נקבת סרטביש גדולה יחסית מנומרת בצהוב. אדמון מתענג על צוף כבר היה לנו, עוד אחד לא מזיק, אבל העכביש….משהו שם היה מוזר.
התעלומה נפתרה בבית, כאשר הגדלתי את התמונה על מסך המחשב. הכתם הלבן שהעכביש אוחז הוא בעצם סרטביש צעיר. צעיר מאוד אפילו, כזה שבקע לא מזמן. זוכרים את הבקיעה שבוע לפני? זה היה כמה מטרים מהתצפית הנוכחית. קניבליזם בעכבישים הוא עניין מוכר, אבל לראות את זה בעין זה תמיד מרתק. בביקור הרביעי במקום עשיתי סריקה יותר יסודית של הפרחים ומצאתי עשרות סרטבישים זעירים המוצאים מחסה בין הפרחים.
רגע, עוד לא גמרנו! פשפש ועכביש בשכנות קרובה? זה לא משהו שיגמר בטוב. וכך בעוד העכביש עסוק בסעודה והפשפש לוקח שלוקים של צוף אני ממתין לראות מה הולך לקרות. יותר מעניין מ"האח הגדול" לא? ואכן כעבור כמה דקות העכביש נראה מסיים את הארוחה ומתקרב לאיטו לפשפש. מתקרב, מתקרב, מתקרררררררב וזינוק. אלא שאת הפשפש לא עשו באצבע ובשבריר שנייה הוא שומט את עצמו למטה ומשאיר את העכביש ברגליים ריקות.
אז מה היה לנו פה: פשפשים, עכבישים, פרח רעיל, גניבה, קניבליזם, השערות לא סגורות וכן, גם +30 מעלות ו-80% לחות. אחלה מרכיבים למרק קיצי מהביל עם תיבול פיקנטי. וגם מסקנה אחת: מי שמקנבל את הפה שלא יתפלא על שכנים בורחים.