סדרת הפרפראים היא מהבולטות שבסדרות החרקים ויש לה הרבה סיבות לכך. אחת מהן הוא הניגוד הגמור שהיא מציגה בין מראה הזחלים לבוגרים. יש והזחלים בולטים במצג מרהיב של צבעים וצורות ולעומתם הבוגרים שלהם מציגים חזות פשוטה וצנועה. ויש והזחלים הם ה"פשוטים", לעיתים מוסווים להפליא ואילו הבוגרים עוטים כסות צבעונית מרשימה ומרגשת.
את הסיבות לפרדוקס לכאורה אפשר למצוא באקולוגיה של כל מין, המתאים את מסלול חייו למאפיינים השונים של בית-הגידול, עונת השנה, אוייבים ושעות הפעילות. פרפראים הפעילים ביום נוטים לססגוניות מושכת עין, צבעוניות המשמשת כמסר תוך-מיני במטרה למשוך בני זוג או/ו מסר בין-מיני שנועד להרחיק טורפים (במקרה של צבעי אזהרה). יש מהם שהזחלים שלהם מוסווים היטב, כפי שמוצאים במשפחת הכחליליים Lycaenidae ויש והזחלים בולטים בצבעי אזהרה כמו בסוג דנאית Danaus או בסוג זנב-סנונית Papilio.
בפרפראים הפעילים באור דל או בשעות החשיכה (עשים) בוגרים נוטים להופיע בצבעים שקטים והומוגניים, המהווים לרוב צבעי הסוואה לשם הגנה. גם אצלם מוצאים זחלים המטיבים להסתוות או זחלים צבעוניים המעבירים מספר פשוט ויעיל, אני רעיל.
רוב משפחות הפרפראים שומרות על שמרנות פנוטיפית כאשר מדובר במראה של הבוגרים או הזחלים. כלומר; ניתן לראות עקביות באפיון המראה של הבוגרים והזחלים במרבית המינים באותה משפחה. גמישות פנוטיפית ברמת המשפחה אינה נפוצה בפרפראים ומשפחת התנשמיתיים Noctuidae היא אחת החריגות המדגימה גמישות כזו, כאשר סוגים שונים במשפחה נבדלים מאוד במראה החיצוני ובהתנהגות. נתון לא מפתיע בהתחשב בכך שזו משפחת הפרפראים הגדולה ביותר, המונה למעלה מ־35,000 מינים מתוארים וכ־4200 סוגים. עם זאת כאשר בוחנים את המצב ברמת הסוג, הנטייה היא לשמרנות פנוטיפית כאשר כל או רוב המינים בסוג דומים למדי.
זחלים בסוג הזה מציגים גמישות פנוטיפית גדולה ועשירה מאוד בצבעוניות ותבניות צבע, בכמות הזיפים והצפיפות שלהם, במופעים של צבעי הסוואה או צבעי אזהרה ובמגוון התנהגויות המבדילות בבירור בין מינים שונים. השונות החזותית בין הזחלים של המינים השונים בסוג כל-כך גדולה, עד כי אפשר לחשוב שחלקם משתייכים למשפחות שונות לגמרי.
לעומת זאת, בוגרים בסוג מראים גיוון פנוטיפי דל ובמקרים רבים קשה מאוד להבדיל בין מינים בדרגת הבוגר על-פי המראה החיצוני בלבד. מצב זה מעורר שאלות רבות בתחום האבולוציוני, שאלות הנוגעות לאותן השפעות הגורמות להבדלים כאלו בתוך ובין זחלים לבוגרים.
העובדה שיש בסוג Acronicta מינים המציגים מודל של צבעי אזהרה, מעלה את השאלה האם הם מינים רעילים? ואם כן, מה מידת הרעילות ומה ההשפעה שלה? בטבע לא כל המינים הנושאים צבעי אזהרה נחשבים רעילים ומשערים שמדובר בחקיינות בייטסיאנית – חקיינות המבוססת על מודל מסוכן וחקיין הדומה למודל אבל אינו מסוכן (Wagner 2005). חקיינות מסוג זה נפוצה מאוד בקרב בוגרים של פרפראים אך היא פחות נפוצה בזחלי פרפראים.
Willmott (2011) מסביר את העניין שצבעים של פרפראי יום בוגרים התפתחו כתגובה ללחצים אבולוציוניים תוך מיניים, כאמצעי תקשורת בין זוויגים ומכאן הדרך להתפתחות של צבעי אזהרה בחלק מהמינים הייתה קצרה. אולם בדרגות הזחל לא מתקיים לחץ ברירה מיני הנותן יתרון לצבעים בולטים ולהשקעה בצבעים כאלה יש מחיר בחשיפה גדולה יותר לטורפים. עבור זחלים שהינם איטיים בהשוואה לבוגרים, יש יתרון להישאר מוסווים ולכן זחלים צבעוניים הם נדירים.
דוגמא אפשרית לפרפראי הנוקט באסטרטגיה האחרונה היא תנשמית החומעה Acronicta rumicis. עש פעיל לילה שאינו בולט כבוגר (בעל מופע הסוואה) אך מציג דגל ססגוני ברור בדרגת הזחל שלו. זחלי של תנשמית החומעה פעילים בשעות היום וגם בלילה, פעילות יום עשויה להסביר את היתרון בהשקעה בצבעים בולטים.
בסוג Acronicta מוצאים מינים עם שערות חלולות המכילות חומרים צורבים, אך ככל הידוע זחלים של תנשמית החומעה אינם רעילים. אם אכן מדובר בחקיינות, לא ברור מי משמש כמודל (לא מצאתי התייחסות לכך בספרות). מודל הזיפים שעל גוף הזחל מזכיר גם זחלים של טוואיתיים, שגם להם זיפים העשויים לגרום לגירוי בעור ובריריות. אפשר גם שהזיפים הם מנגנון הגנה כנגד חרקים פרזיטואידים (זבובים או צרעות) האמור להקשות עליהם להגיע למעטה הגוף של הזחל (מה שלא תמיד קורה).
למרות שם המין 'חומעה' זהו מין פוליפאגי, הניזון ממגוון גדול של מארחים עשבוניים, לעיתים גם שיחים ועצי פרי. תנשמית החומעה נחשבת למזיק בעל חשיבות שולית, העשוי לגרום נזק מקומי לעלים, ניצנים ופרחים בעצי נוי ופרי.
מחזור החיים הוא טיפוסי למשפחה. הביצים חומות שטוחות מוטלות כבודדות או בצביר קטן על הפונדקאי. זמן הזחל הוא 4-3 שבועות, בהם הוא גדל מאורך של מילימטרים ספורים לאורך של כ-40 מ"מ. ההתגלמות נעשית על הצמח או בקרקע, כאשר הגולם עטוף מסביב בחלקי צמח המסווים אותו היטב. לאחר 15-12 ימים מגיח הבוגר. הבוגרים פעילים בלילה ונמשכים לאור. לעיתים מוצאים אותם נחים בערב ליד מקור אור על קירות חיצוניים במבני מגורים.
למין תפוצה פליארקטית רחבה הכוללת את מרבית אירופה, צפ'-מז' אפריקה וברוב אסיה עד קוריאה ויפן. בישראל הוא מצוי ברוב האזור הים-תיכוני במגוון בתי גידול. הזחלים נראים מרבית השנה למעט בתקופות קרות מאוד. הם מתחילים להופיע כבר במהלך ינואר אך עיקר הפעילות מתרחשת בעונות החמות מסוף האביב עד לסתיו. באירופה מוכרים 3-2 דורות בשנה, בישראל כנראה שקצת יותר. החריפה נעשית בדרגת הגולם בקרקע.
מקורות נבחרים:
Caterpillars of Eastern North America, David L. Wagner, 2005
Caterpillarblog, larval adventures, Brigette Zacharczenko
Two Possible Caterpillar Mimicry Complexes in Neotropical Danaine Butterflies (Lepidoptera: Nymphalidae), Willmott, Keith R.; Elias, Marianne; Sourakov, Andrei, 2011