חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
גוף זעיר ורגליים ארוכות מאוד מסגירות מייד את השתייכותו למשפחת הרעדניים. הזוטרעדן הוא עכביש אורבני לחלוטין המצוי בישראל רק במשכנות אדם. אף שאינו נדיר לא רבים רואים אותו בשל מימדיו ופעילות הלילית. הוא אינו מסוכן לאדם ואף מהווה מדביר טבעי כנגד מזיקי בית קטנים.
הקשר בין חרקים לצמחים מהווה נדבך חשוב בביולוגיה והאקולוגיה של הקבוצות. היחסים דואליים; חרקים טורפים צמחים אך הם גם מאביקים או מפיצים אותם. קשר זה בא לידי ביטוי, בהיבטים שונים, ברשומות השונות באתר. גם הנוכחית עוסקת בקשר שכזה, המספק באופן שאינו מפתיע, לא פחות שאלות מתשובות.
בכל קבוצה של חרקים יש נפוצים יותר ונפוצים פחות. גם בין הנפוצים יותר יש הבולטים יותר ואחרים שסמויים, למרות תפוצתם הרחבה. מודד הארכובית הוא מין כזה, נפוץ מאוד באזורים רבים של הארץ, אבל מתגלה רק במקרה, כאשר מחרידים אותו ממרבצו העשבוני.
במשפחת המודדים למרבית הזחלים רק שתי זוגות רגליים מדומות. במצב זה המאפשר, אחיזה רק בעזרת החלק הקדמי והאחורי של הגוף, הזחל מתקדם ב'שיברים', הוא גורר את החלק האחורי של הגוף כלפי החזה ואז מותח עצמו קדימה וחוזר חלילה. מכאן נובע גם שם המשפחה העברי והלטיני.
אין הרבה חרקים נפוצים בישראל שיגרמו פתיחת עיניים בהנאה חושית כמו הפרפר זנב־סנונית נאה. כן, יש יפים ואקזוטיים יותר, גם בישראל, אבל רובנו לא נזכה לראות אותם בטבע. זנב־סנונית נאה הוא דווקא מהנפוצים והנראים בכל החבל הים־תיכוני. אם יש לכם פיגם בחצר, אולי הוא יגיע להתרבות, חוויה מרתקת בפני עצמה.
רבים מאיתנו אירחו לא פעם אורחים לא קרואים שעברו את מפתן הדלת כטרמפיסטים על מצרכי מזון או זר פרחים. גם אצלי מזדמנים אורחים לא קרואים, לעיתים אני מקצה להם פינה מתאימה במטרה ללמוד עליהם יותר. על אחד כזה שהגיע על עציץ נענע כנוסע סמוי תוכלו לקרוא ולהכיר ברשומה הבאה
עשים מעופפי יום נוטים להיות צבעוניים ואף להציג צבעי אזהרה. כזה הוא הפרפראי דובון יפהפה, שכשמו הוא יפיוף של ממש וגם נפוץ מאוד בכל הארץ רוב השנה. ברשומה זו תמצאו סקירה קצרה העוסקת באקולוגיה והביולוגיה של פרפראי שאי אפשר להתעלם ממנו.
עם בוא החורף ולאחר הגשמי הסתיו, כאשר עוטה הקרקע פלומת חד־שנתיים עסיסית, אפשר למצוא על עלי צמחים ממשפחות החלמיתיים, המורכבים, הסרפדיים ולעיתים המצליבים, זחלים רבים של נימפית החורשף. מאין הם הגיעו? על כך ברשומה העוסקת באחד מהפרפרים הנפוצים בעולם.
המחקר האקולוגי בוחן את הסביבה והאורגניזמים החיים בה דרך נקודות מבט שונות אך מצטלבות. לשם הדגמת מורכבות המערכת האקולוגית, ניתן לצמצם את נקודת המבט לפן צר, היכול להמחיש את היחסים הסבוכים הקיימים בין יצורים לסובב אותם. למשל בהשפעה של הסביבה על הרכב חברות של החגבים בישראל
כל מי שבילה את ילדותו או חלק מחייו בשוטטות בחולות שפלת החוף ודאי פגש את הזחלים היפים של עשנור הרותם. צבעם הבוהק המשלב פסי אורך שחורים, תכולים וצהובים מעיד עליהם שאינם ראויים למאכל וככאלה אין הם נרתעים לסעוד את ליבם על שיחי הרותם, חשופים באמצע היום לעין כל.
אחד מהיצורים המוזרים שאפשר לפגוש בשלהי החורף ובאביב בשדות הוא זחל פרפראי ממשפחת המודדים. מין שאינו נמנה על הנדירים, אך משום היותו חמקן קל להתעלם ממנו, אלא אם הוא מופיע לנו ישר מול העיניים. שמו של ברנש זה הוא מודד קיפודי ומעיד על כך גם מראהו החיצוני המשופע בבליטות דמויות קוצים.
גם בעיר הגדולה ניתן למצוא לא מעט פרפראים המוצאים נישות מתאימות למחייה ורבייה. את חלקם אנו פוגשים ליד גופי תאורה, אחרים ביישנים יותר וצריך לחפש אותם בין הצמחים בחצר. רשומה זו עוסקת באחד המינים הללו; Hypena lividalis ומביאה לקורא סקירת היכרות קצרה.