חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
אשלים מהווים בית גידול למגוון גדול של חרקים (חיפושיות, פרפראים, פשפשים ועוד). אלה ניזונים מהעלווה, מאבקה (בעונת הפריחה) או נוברים בענפים. אליהם מצטרפים גם טורפים הצדים חרקים המתפתחים על האשל. הפעם נכיר את אחד מזחלי הפרפראים המתפתחים ומפליאים להסתוות על אשלים.
פרפר מרשים שהשאיר את רשומו גם על הקדמונים ועדות לכך מוצאים במצרים בציורי קיר בני כ־3300 שנים. דנאית הדורה היא מודל למין נודד המאפיין אזורים טרופים וסובטרופיים. ישראל מהווה חלק משולי התפוצה הצפוניים. בקיץ הוא נודד מהמדבר צפונה לאורך הארץ, בחיפוש אחר אתרי רבייה ומגיע עד עמק החולה.
גמל־שלמה ירוק נחשב לאחד החרקים המרשימים והמרתקים בנוף ארצנו. מימדיו הייחודיים, רגלי הטרף העוצמתיות ויכולתו הנדירה לסובב את ראשו לצדדים ולהסתכל עלינו ישר בעיניים, מעניקים לו נוכחות דמוית-אנוש שקשה להתעלם ממנה. רשומה זו סוקרת היבטים באורחות החיים של יצור מיוחד, שאם לא פגשתם עדיין, תרצו לפגוש אחרי הקריאה.
עקרבים שזורים בתרבות האנושית אלפי שנים ובמהלך הזמן נוצרו בינם לבין האדם יחסי גומלין מורכבים הנושאים לרוב מימד שלילי, לפחות מהצד האנושי הרואה בהם משהו מסוכן. מה אתם יודעים על עקרבים ועל החשיבות שלהם לאדם לא רק בהיבט האקולוגי או הרפואי?
התגוננות כימית בעולם החי נפוצה במיוחד בחרקים. רבים מאחרונים, בעיקר פעילי היום, מכריזים על כך באמצעות אותות חזותיים המכונים צבעי אזהרה. גם בין החגבים יש הנוקטים בהתגוננות כימית. אחד מהם הוא כּוּשָׁן אַרְסִי, חגב מדברי גדול מימדים והיחיד מקרב החגבים בישראל שנושא צבעי אזהרה.
יש לא מעט חרקים שכולם מכירים, אבל יש מעט מאוד חרקים שהרבה מאוד, ילדים בעיקר, מגדלים כחיית מחמד. המפורסם מכולם הוא טוואי המשי המכונה בטעות 'תולעת משי'. רשומה זו תתמקד בטוואי המשי וחלקו בהיסטוריה הגלובלית והישראלית. הרבה סופר על תולדות המשי ופה אגיש רק טעימה קטנה.
המשך לסקירה על הכּוּשָׁן האַרְסִי Poekilocerus bufonius שהציגה היבטים אחדים באקולוגיה והביולוגיה של החגב. בחלק זה עוסקת הסקירה בהתגוננות התנהגותית וכימית של הכושן ובהשפעות הרעלנים מקבוצת הגליקוזידים המצויים ברקמות גופו על טורפים אפשריים.
מערכת יחסי הגומלין שבין צמחים בעלי פרחים לזחלים של פרפרים מושתת על מיליוני שנים של אבולוציה משותפת. הבנת הקשרים והתהליכים במארג יחסים זה מאפשרת לנו לא רק להבין טוב יותר את הסביבה בה אנו חיים, אלא גם למצוא דרכים טובות יותר לצמצם את ההשפעה השלילית שלנו על הסביבה.
נדלים ורבי־הרגליים הם שתי קבוצות של פרוקי־רגליים יבשתיים. לא מעטים נוטים לבלבל בינן, בשתיהן מוצאים מינים ארוכים, מרובי רגלים הנעים בזריזות ומעלים בתודעה אסוציאציה של נחש קטן. העובדה שקבוצה אחת מהשתיים נחשבת ארסית, ולא תמיד ברור מי מהן עשויה להלחיץ ולבלבל. אז איך מבדילים?
נעקצתם? ננשכתם? כאב לכם ושאלתם; למה דווקא אני? לא בטוח שתמצאו את כל התשובות ברשומה הזו אבל ודאי תדעו טוב יותר להבין שמרבית החרקים, עכבישים ופרוקי־רגליים אחרים, אין להם משהו אישי נגדכם.
הקשר בין עכבישים וצמחים לא טרוויאלי כפי שעשוי להראות. צמחים מהווים בית גידול בו עכבישים רבים מוצאים מחסה ועליהם הם צדים את מזונם. האופן בו עכבישים בוחרים את הצמחים המועדפים להם הוא תעלומה. כאשר הבחירה היא של צמחים בעלי תכונות מיוחדות הסיפור הופך מעניין במיוחד.
אם בעיצומו של יום חוצה את דרכם בריצה חיפושית שחורה וארוכת רגליים המתרוצצת כארנב הזוי מסיפורי עליסה בארץ הפלאות, סביר שהנכם צופים בשחאורית. מה מעניין כל כך בחיפושית שחורה ומאובקת? מסתבר שלא מעט.