20221108_105905_

רב צורתיות הסוואתית בסביבה משתנה

גמלי־שלמה כמודל מדגים להשפעת גירוי סביבתי על צבעי גוף. צבעוניות של בעל־חיים היא תופעה מרתקת לכשעצמה ובמיוחד כשמדובר במספר מופעים של צבעי גוף באותו המין. הרשומה סוקרת את תופעת הפולימורפיות בצבעי הסוואה בשני מינים של גמלי־שלמה, במטרה להציגה לצד חלק מהסוגיות והבעיות הקשורות בה.

Chrysomya cf megacephala

הזבובאים של ישראל – קצרי המחוש (חלק ה')

סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק ה' והאחרון עוסק בקבוצת הזבובים העילאיים בַּעֲלֵי התֶּפֶר (Schizophora) שבקבוצת הזבובאים העילאיים או קִצְרֵּי־המָחוֹשׁ (Brachycera).

לרחפניים בוכניות מפותחות. נקל לזהות אותן בולטות מתחת לבסיס הכנפיים הקדמיות

הזבובאים של ישראל – קצרי המחוש (חלק ד')

סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק ד' עוסק בזבובים חֲסֵרֵי התֶּפֶר (Aschiza) שבקבוצת הזבובאים העילאיים או קִצְרֵּי־המָחוֹשׁ (Brachycera) וחלק מקבוצת בַּעֲלֵי התֶּפֶר (Schizophora).

Bombylella atra

הזבובאים של ישראל – קצרי המחוש (חלק ג')

סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק ג' עוסק בזבובים הירודים שבקבוצת הזבובאים העילאיים או קִצְרֵּי־המָחוֹשׁ (Brachycera) הכוללת בישראל 17 משפחות.

_7R36242

הזבובאים של ישראל – ארוכי המחוש (חלק ב')

סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק ב' עוסק במשפחות הזבובאים הירודים או ארוכי המחוש (Nematocera ) הכוללת בישראל 17 משפחות בהן משפחת היתושיים.

הזבובאים של ישראל - מבוא (חלק א')

הזבובאים של ישראל – מבוא (חלק א')

סִדְרַת הַזְבוּבָאִים היא מהגדולות, העשירות והמגוונות שבסדרות החרקים. לזבובאים חשיבות כלכלית ורפואית; חיובית ושלילית. חלק א' מהווה הקדמה לסקירת משפחות הזבובאים של ישראל ומספק מבוא על הזבובאים כקבוצה טקסונומית; בדגש ביולוגי, אקולוגי וטקסונומי.

זוטן בוגר, מראה כללי נקבה.

הזוּטָן – חֲגָב שאינו חגב

לצד החגבים, החרגולים והצרצרים מתקיימות קבוצות נוספות של חגבאים, חלקן קטנות מאוד במספר ובמימדים וכמעט לא מוכרות לחובבי הטבע. כזו היא משפחת הזוטניים המיוצגת בישראל על ידי מין אחד, זעיר שנדיר לראות, בשל גודלו ובעיקר בשל אורח חייו התת קרקעי.

Arachnocephalus vestitus

רֹאשׁ עַכְבִישׁ ברֹאשׁ צְרָצַר

למי יש ראש עכביש והוא בכלל צרצר? רשומה זו יוצאת למסע בלשות דרך ספרות מדעית היסטורית במטרה לפענח את תעלומת ראש העכביש ותוך כדי גם מגישה לקורא סקירת היכרות על אחת מקבוצות החגבאים המסתוריות שיש לנו בישראל.

תנשמית 1א

למה מטמורפוזה?

מטמורפוזה כתהליך ביולוגי זוהתה כבר ע"י הקדמונים שבחנו את התהליך תחת הסברים מיתיים. הידע העכשווי בנושא מצביע על כך שהגלגול, כתהליך ביולוגי וכאסטרטגיית התפתחות, התהווה ככל הנראה יותר מפעם אחת, בקבוצות נפרדות של בע"ח ויתכן שכך גם בקבוצות שונות של פרוקי־רגליים וחרקים.

רברגל 1א (3)

סדרות רַבֵּי־הרַגְלַיִים בישראל

רבי־הרגליים מהווים את קבוצת פרוקי־הרגליים היבשתיים השלישית בגודלה. אורחות החיים שלהם מסתורים ומוכרים רק במעט. רובם לא נראים לעין, אלא במקרה. בישראל 34 מינים של רבי־רגליים, כמחצית אנדמיים ואחדים נאספו רק פעמים ספורות. רשומה זו סוקרת את הסדרות בישראל ומביאה לראשונה רשימת מינים עדכנית.

Porcellionides (Metoponorthus) pruinosus

בין כדרורית לטחבית

האתר לא מרבה לעסוק בפרוקי־רגליים שאינם חרקים או עכבישים. הנה עוד הזדמנות לצמצם את הפער, בהצצה קצרה על קבוצת יצורים שרבים משייכים בטעות לחרקים, אבל בעצם הם סרטנים לכל דבר החיים מחוץ למים. בסקירה זו נלמד להבדיל בין כדרורית לטחבית וכיצד הם שורדים ביבשה.

Ero tuberculata טורף ערסלנית.

עכביש טורף עכביש

עכבישים טורפים מגוון עצום של אורגניזמים, בעיקר פרוקי־רגליים. עכבישים הם אוייבים חשובים של עצמם, רבים מהם נטרפים על ידי עכבישים, לעיתים בני מינם – קניבליזם. חלקם ניזונים כמעט בלעדית על עכבישים אחרים, תוך שימוש באסטרטגיות ציד ייחודיות. לטיפוס של תזונה כזו קוראים ארנאופאגיה.