חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
לצד החגבים, החרגולים והצרצרים מתקיימות קבוצות נוספות של חגבאים, חלקן קטנות מאוד במספר ובמימדים וכמעט לא מוכרות לחובבי הטבע. כזו היא משפחת הזוטניים המיוצגת בישראל על ידי מין אחד, זעיר שנדיר לראות, בשל גודלו ובעיקר בשל אורח חייו התת קרקעי.
למי יש ראש עכביש והוא בכלל צרצר? רשומה זו יוצאת למסע בלשות דרך ספרות מדעית היסטורית במטרה לפענח את תעלומת ראש העכביש ותוך כדי גם מגישה לקורא סקירת היכרות על אחת מקבוצות החגבאים המסתוריות שיש לנו בישראל.
מקלונים ומצחנים משתייכים לשתי סדרות חרקים שונות ועל אף הדמיון במראה, הרי הוא שטחי וקל לתת בהם סימנים. דמיון זה הוא כפי הנראה תוצר של לחצי ברירה אבולוציונית דומים, אבל קיים שוני אקולוגי מהותי בין הקבוצות ובין המינים ועם אבחנה קצת יותר מעמיקה ניתן בקלות להבחין בינם גם בשדה.
מה אתם יודעים על חגבים? חגבים מהווים קבוצה חשובה מאוד במערכות אקולוגיות יבשתיות, כאוכלי צמחים יש להם תרומה עצומה בדינמיקה של בתי הגידול והשפעה לא קטנה על הרכב חברות הצומח ואפילו על הקרקע. כולם מכירים חגבים אולם חשיבותם הגלובלית לא תמיד באה לידי ביטוי ביחסינו אליהם ולסביבה.
החרגול מַגָּלִית נְקֻדָּה הוא מהנפוצים שבין החרגולים שניתן לראות במרחבים האורבנים. עיקר פעילותו בעונות החמות, בלילה והיא סמויה לרוב האנשים. חרגול זה מייצג קבוצה של חרגולים אצלם מתקיים דואט בין הזכר והנקבה כחלק מתהליך החיזור.
המחקר האקולוגי בוחן את הסביבה והאורגניזמים החיים בה דרך נקודות מבט שונות אך מצטלבות. לשם הדגמת מורכבות המערכת האקולוגית, ניתן לצמצם את נקודת המבט לפן צר, היכול להמחיש את היחסים הסבוכים הקיימים בין יצורים לסובב אותם. למשל בהשפעה של הסביבה על הרכב חברות של החגבים בישראל
התגוננות כימית בעולם החי נפוצה במיוחד בחרקים. רבים מאחרונים, בעיקר פעילי היום, מכריזים על כך באמצעות אותות חזותיים המכונים צבעי אזהרה. גם בין החגבים יש הנוקטים בהתגוננות כימית. אחד מהם הוא כּוּשָׁן אַרְסִי, חגב מדברי גדול מימדים והיחיד מקרב החגבים בישראל שנושא צבעי אזהרה.
המשך לסקירה על הכּוּשָׁן האַרְסִי Poekilocerus bufonius שהציגה היבטים אחדים באקולוגיה והביולוגיה של החגב. בחלק זה עוסקת הסקירה בהתגוננות התנהגותית וכימית של הכושן ובהשפעות הרעלנים מקבוצת הגליקוזידים המצויים ברקמות גופו על טורפים אפשריים.
צִרְצָרִים! יש המכירים אותם כיצורים קרקעיים, הנשמעים תדירות בלילות קיץ ונראים רק לעיתים, כאשר הם נמשכים לאור מלאכותי או חודרים במקרה לבית. לא כל הצרצרים עונים לדימוי זה. רוב המינים פעילי קרקע אבל יש בהם גם הפעילים על צמחים. על אחד המינים הללו; צרשיח עדין, תוכלו לקרוא ברשומה.
אם חפצים אתם לראות פיות ירוקות אמיתיות, כל אשר עליכם לעשות הוא לצאת, בראשית האביב, לשדות בכל האזור הים־תיכוני של ישראל, להתכופף לגובה העשב, לפתוח עיניים גדולות ולחפש היטב. אם מצאתם חרגול שמנמן, לא גדול ולא קטן, שצבעו ירקרק ומחושיו ארוכים, סביר שמצאתם את מבוקשכם.
רובנו מכירים את המקלונים כחיות מחמד מרשימות ומוזרות. אבל מקלונים אלה גֵרִים במקומותינו ומקורם באזורים הטרופיים של מזרח הרחוק או דר' אמריקה. גם לנו יש מקלונים, אולי לא מרשימים כקרוביהם הטרופיים אבל מעניינים לא פחות. חמקנים מטבעם, קשה לצפות בהם בטבע והם מצויים בעיקר בצפון ישראל וגם במדבר
חרוטן קוני הוא חגב קטן הנפוץ ברוב אזורי הארץ, למעט מדבר קיצוני, בבתי גידול עשבוניים או בשיחים צפופים. בחרוטן קוני מוצאים דו-פרצופיות זוויגית מובהקת כאשר הנקבה גדולה והזכר קטן משמעותית. הוא גם יכול להתאים את צבעי גופו לצבעי הסביבה כתוצאה משינויים עונתיים.