חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
גמל־שלמה ירוק נחשב לאחד החרקים המרשימים והמרתקים בנוף ארצנו. מימדיו הייחודיים, רגלי הטרף העוצמתיות ויכולתו הנדירה לסובב את ראשו לצדדים ולהסתכל עלינו ישר בעיניים, מעניקים לו נוכחות דמוית-אנוש שקשה להתעלם ממנה. רשומה זו סוקרת היבטים באורחות החיים של יצור מיוחד, שאם לא פגשתם עדיין, תרצו לפגוש אחרי הקריאה.
עקרבים שזורים בתרבות האנושית אלפי שנים ובמהלך הזמן נוצרו בינם לבין האדם יחסי גומלין מורכבים הנושאים לרוב מימד שלילי, לפחות מהצד האנושי הרואה בהם משהו מסוכן. מה אתם יודעים על עקרבים ועל החשיבות שלהם לאדם לא רק בהיבט האקולוגי או הרפואי?
התגוננות כימית בעולם החי נפוצה במיוחד בחרקים. רבים מאחרונים, בעיקר פעילי היום, מכריזים על כך באמצעות אותות חזותיים המכונים צבעי אזהרה. גם בין החגבים יש הנוקטים בהתגוננות כימית. אחד מהם הוא כּוּשָׁן אַרְסִי, חגב מדברי גדול מימדים והיחיד מקרב החגבים בישראל שנושא צבעי אזהרה.
יש לא מעט חרקים שכולם מכירים, אבל יש מעט מאוד חרקים שהרבה מאוד, ילדים בעיקר, מגדלים כחיית מחמד. המפורסם מכולם הוא טוואי המשי המכונה בטעות 'תולעת משי'. רשומה זו תתמקד בטוואי המשי וחלקו בהיסטוריה הגלובלית והישראלית. הרבה סופר על תולדות המשי ופה אגיש רק טעימה קטנה.
המשך לסקירה על הכּוּשָׁן האַרְסִי Poekilocerus bufonius שהציגה היבטים אחדים באקולוגיה והביולוגיה של החגב. בחלק זה עוסקת הסקירה בהתגוננות התנהגותית וכימית של הכושן ובהשפעות הרעלנים מקבוצת הגליקוזידים המצויים ברקמות גופו על טורפים אפשריים.
מערכת יחסי הגומלין שבין צמחים בעלי פרחים לזחלים של פרפרים מושתת על מיליוני שנים של אבולוציה משותפת. הבנת הקשרים והתהליכים במארג יחסים זה מאפשרת לנו לא רק להבין טוב יותר את הסביבה בה אנו חיים, אלא גם למצוא דרכים טובות יותר לצמצם את ההשפעה השלילית שלנו על הסביבה.
נדלים ורבי־הרגליים הם שתי קבוצות של פרוקי־רגליים יבשתיים. לא מעטים נוטים לבלבל בינן, בשתיהן מוצאים מינים ארוכים, מרובי רגלים הנעים בזריזות ומעלים בתודעה אסוציאציה של נחש קטן. העובדה שקבוצה אחת מהשתיים נחשבת ארסית, ולא תמיד ברור מי מהן עשויה להלחיץ ולבלבל. אז איך מבדילים?
נעקצתם? ננשכתם? כאב לכם ושאלתם; למה דווקא אני? לא בטוח שתמצאו את כל התשובות ברשומה הזו אבל ודאי תדעו טוב יותר להבין שמרבית החרקים, עכבישים ופרוקי־רגליים אחרים, אין להם משהו אישי נגדכם.
הקשר בין עכבישים וצמחים לא טרוויאלי כפי שעשוי להראות. צמחים מהווים בית גידול בו עכבישים רבים מוצאים מחסה ועליהם הם צדים את מזונם. האופן בו עכבישים בוחרים את הצמחים המועדפים להם הוא תעלומה. כאשר הבחירה היא של צמחים בעלי תכונות מיוחדות הסיפור הופך מעניין במיוחד.
אם בעיצומו של יום חוצה את דרכם בריצה חיפושית שחורה וארוכת רגליים המתרוצצת כארנב הזוי מסיפורי עליסה בארץ הפלאות, סביר שהנכם צופים בשחאורית. מה מעניין כל כך בחיפושית שחורה ומאובקת? מסתבר שלא מעט.
כשמדובר בכישורי הסוואה, משפחת המודדים מספקת עושר אדיר בתחפושות וכישורי היטמעות בסביבת החיים. רשומה זו מספקת היכרות קצרה עם הפרפראי מודד האשל, המוכר בעיקר בזכות הבוגר המגיע לעיתים קרובות לתאורה מלאכותית ופחות מהזחל המסווה עצמו להפליא בין ענפי העץ.
צִרְצָרִים! יש המכירים אותם כיצורים קרקעיים, הנשמעים תדירות בלילות קיץ ונראים רק לעיתים, כאשר הם נמשכים לאור מלאכותי או חודרים במקרה לבית. לא כל הצרצרים עונים לדימוי זה. רוב המינים פעילי קרקע אבל יש בהם גם הפעילים על צמחים. על אחד המינים הללו; צרשיח עדין, תוכלו לקרוא ברשומה.