חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
הסביבה האורבנית שופעת מלווי אדם, שהחליפו מינים אחרים לאחר שהללו לא עמדו בלחץ השינויים הסביבתיים שיצר האדם. הללו מהווים מוקד משיכה לאורגנזמים אחרים המוצאים בהם מקור מזון ומחסה. דוגמא לכך הם הסוג חלמית ומעוג הנחשבים לעיתים עשבים רעים אך מספקים מזון ומחסה לחרקים אותם נכיר ברשומה.
רשומה המוקדשת לאחת מטעויות הלשון השגורות בשפה העברית: 'תולעת מש', 'תולעת בתפוח', 'תולעי עץ'. אז מה באמת בין תולעת לזחל? אלו סוגי זחלים יש לנו? מה זה 'חרקים זוחלים'? האם יש באמת תולעת בטקילה? למי שייכת התולעת בתפוח? ומה עושה התולעת בעץ?
המטיילים באחו או בבָּתָה העשבונית, פוגשים לא פעם בזחלי פרפראים שְׂעִירִים ומיד נזרקים לאוויר שמות: טוואי התהלוכה! לא, זה דובון! מה פתאום, זו טוואית! המורה אמרה שזה טוואי הברוש ואסור לגעת. אז מי צודק?
האם כל העכבישים ארסיים? האם כולם מסוכנים לאדם? כיצד מזהים עכביש מסוכן? מיהו העכביש המסוכן ביותר לאדם בישראל? מה קובע; גודל, צבע, התנהגות? תשובות לשאלות אלו ולשאלות נוספות ברשומה העוסקת בעכבישים, עכבישים מסוכנים וארסיות.
צבעוני שקוף הוא מהיפים בפרפרי ארצנו ואחד הנפוצים בחורף. הוא גם פגיע בשל תלותו בפונדקאים שאינם נפוצים, הנמנים על הסוג ספלול. עובדת היותו יפה ומבוקש באוספי חובבים בעולם והקלות היחסית בה ניתן למצוא את הפונדקאי, הופכת אותו רגיש לכל שינוי בסביבה הנובע מפיתוח או איסוף מסחרי.
חרקים, גם כאשר אינם נראים, משאירים רמזים על נוכחותם הקרובה. אם נדע להבחין בהם, להבינם או לזהותם נוכל ללמוד על חייהם המרתקים וגם עלינו. רשומה זו עוסקת ברמז כזה שמצאתי בפארק הירקון, על עץ איקליפטוס, שוהוליך אותי במסע חקר להכרת פרפראי נפוץ שלא היכרתי משום אורחות חייו החשאיים משהו.
הדמיון בין עכבישים לרגלבישים אינו סוחף אבל עשוי בהחלט לבלבל את מי שאינו מכיר את שתי הקבוצות. לשניהם גוף הנראה די דומה במבט חטוף וארבע זוגות רגליים המובחנות היטב מהגוף. עם זאת מבט בוחן יותר על מבנה הגוף ואפילו ההתנהגות יכול להסגיר את השיוך המשפחתי.
לבנין הרכפה הוא פרפר חביב המצוי כל השנה אבל מאפיין בעיקר את המעבר בין האביב לקיץ. זהו לבנין טיפוסי המתפתח בעיקר על בני משפחת המצליבים וגם על רכפתיים. נוח לצפות בו בשטחים הפתוחים ולעיתים גם באזורים מיושבים ואפילו אורבניים. על אורחות חייו תוכלו לקרוא ברשומה זו.
משפחת הציידיים אינה משפחה גדולה, גם בישראל, אולם יש לה נציגים במרבית בתי הגידול החל מהחרמון ועד דרום הנגב והערבה. ציידים מתוך שמם הם עכבישים זריזים, פעילי יום, העטים על טרפם בזריזות ומסוגלים להתגבר גם על טרף הגדול מהם.
משפחת הגבנוניתיים היא אחת ממשפחות הציקדות המגוונות ביותר בתבל. בני המשפחה ניכרים בחזה קדמי בעל מבנים מפותחים וביזאריים. הם חיים בעיקר באזורים הטרופיים על עצים ורבים מהם מושכים נמלים בשל הפרשת טל דבש. בישראל מספר מינים אולם האקולוגיה שלהם לא נחקרה לעומק.
בעלי חיים מתמודדים עם חומרים קשים. כדי להתמודד עם חומרים כאלו ובהשקעה אנרגטית קטנה, צריכים חומר קשה יותר. פרוקי רגליים משתמשים במתכות כדי לחזק איברים נשחקים. תהליכי השקעת המתכות מהווים מטרה למחקרים במטרה להבין וללמוד כיצד ניתן ליישם בעזרתם פתרונות שונים לטובת האדם.
פרפראים מספקים לנו קשת אדירה של התנהגויות רבייה, חלקן מוזרות וביזאריות. הזחלים של טוואית הארכובית נפוצים מאוד בעונת הקיץ והסתיו בכל הארץ, בעיקר בשפלת החוף והאזורים המדבריים. את הבוגרים נדיר לראות ואחת הסיבות לכך היא התנהגות רבייה מוזרה ושונה. על כך ברשומה הבאה.