חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
אומני ההסוואה וההתחמקות הם הפִּטְּמְתָנִיִּים, במיוחד הסוג פטמתן. גם אם תעמדו ממנו במרחק אף, לא תראו אותו אלא אם יזוז. משפחת הפטמתניים הגיע אלינו מהאזורים הטרופים של אפריקה אבל את נציגיה בישראל, 3 במספר, אפשר למצוא בכל אזורי הארץ.
איקליפטוסים הם מהירי צמיחה וקליפתם מתחדשת תדירות. יש המשירים את קליפת העץ בתדירות גבוהה וזו נותרת רפוייה סביב הגזע ומשמשת כבית גידול קבוע או מזדמן עבור פרוקי רגליים. רשומה זו מוקדשת ליצור זעיר החי תחת קליפות העצים ולא נראה כלל כמו בני משפחתו הגדולים.
הסטבילימנטה הוא אלמנט קורים מעובה המופיע על רשתות של עכבישים ממספר משפחות. הוא גם תעלומה לא קטנה שזכתה לתשומת לב כבר במאה ה-19 ולהרבה הסברים אפשריים, אבל עדיין לא נמצאה התשובה הכוללת לפשר תפקודו. ואולי אין כזו והכל בראש שלנו המחפש סדר וחוקיות בכל דבר.
אין מתאים יותר מהשם חוגית לעכביש קטן הבונה רשת גלגל יפה כאילו צויירה במחוגה. הסוג חוגית כולל בישראל מספר מינים; חלקם נפוצים, גם בחצרות וגינות אורבניות וחלקם מסתוריים, שניצפו רק פעמים ספורות במאה השנים האחרונות. למרות הגודל זה הסוג לעניין רב בשל התנהגות הטריפה וההסוואה שלו.
צמחי הבוצין מהווים מוקד משיכה למינים רבים של חרקים ופרוקי רגליים אחרים מסיבות שונות. יש המוצאים בהם מחסה ותו לא. יש הבאים לטרוף את מבקריו ורבים ניזונים על חלקי צמח שונים או נהנים מהצוף שהוא מספק בעונה החמה כאשר הוא בין היחידים שפורח לאורך כל הקיץ.
משחר ההיסטוריה התמודד האדם כנגד מזיקי חקלאות, בעיקר על ידי שימוש בחומרי הדברה שונים או פיתוח זנים עמידים יותר של צמחי תרבות. השימוש בהדברה ביולוגית כאלטרנטיבה להדברה כימית הוא חדש יחסית. ברשומה זו אציג דוגמה לאחת ההצלחות הראשונות בתחום ההדברה הביולוגית של העידן המודרני.
התפישה שלנו לגבי יצורים אחרים ושונים מאיתנו מושתת לא פעם על הנחות או תפיסות שגויות שמקורן במדיות השונות אליהן אנו נחשפים במהלך חיינו. לא פעם אנו מגלים שאנו טועים ובגדול. ומה לגבי עכבישים? מה אתם באמת יודעים עליהם או חושבים שיודעים עליהם.
רשומה זו מכנסת נציגים משלוש ממלכות ביולוגיות המקיימים ביניהם יחסי גומלין מורכבים, הכוללים טפילות וטריפה והופכים את הסיפור למעניין במיוחד. יש פה יצורים הנחשבים פולשים, טפילים, טורפים ו…לא תמיד ברור, מי פה הוא הילד הטוב. עוד הזדמנות ללמוד טפח על עולמם של החרקים ובית גידולם.
טפילות היא אחת התופעות המעניינות והמדהימות בעולם החרקים ופנים רבות לה. טפילים נוקטים במגוון אדיר ולעיתים משונה של טקטיקות בכדי להפיץ את עצמם ולהגיע אל המארח. לעיתים בדרכים כה מורכבות, עד כי נשארים אנו פעורי פה לנוכח היצירתיות האבולוציונית. משפחת הרפואניות מהווה דוגמא לתופעה זו.
בעולם ביולוגי, בו מוצאים בהרבה יצורים הבדלים בין זכרים לנקבות, עולה לא פעם השאלה למה? מה משמעות ההבדלים? גם בעכבישים ניתן להצביע על הבדלים בין הזוויגים. הבדלים מורפולוגיים שניתן לא פעם לראות בעין ויש להם מטרה, גם אם היא לא תמיד ברורה ונראית מוזרה ביותר.
שתיים מהסדרות מבלבלות רבים הן סידרת החיפושיות וסידרת שׁוֹנֵי־כָּנָף (לשעבר 'פשפשאים'). שתי סדרות גדולות ומאוד מגוונות בצורה וצבע. חיפושיות היא גם סדרת החרקים הגדולה ביותר; 40% ממיני החרקים הן חיפושיות. רשומה זו מציגה הבדלים חזותיים בין פשפשים וחיפושיות ככלי אבחנה חזותיים לבית ולשדה.
המכנה המשותף לסדרת השפיראים וסדרת הארינמלאים הוא היותם חרקים. על אף הדמיון המורפולוגי של צורת הגוף, טקסונומית שתי הסדרות רחוקות למדי מבחינה פילוגנטית והבדל זה ניכר באנטומיה ובביולוגיה של הקבוצות. אם בוחנים אותן מקרוב, ניתן בקלות יחסית להבדיל בין הקבוצות.