האזורים האורבניים בישראל מהווים בית גידול למינים מלווי אדם. חלקם מינים פולשים וחלקם מינים מקומיים שהשכילו להתערות בחיים העירונים ולנצל את המשאבים שהם מציעים. כזה הוא תיקנחול מצרי, מין מקומי שהולך ומתבסס גם בלב האורבני של שפלת החוף.


חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,


חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,


חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
ראשי » אינדקס מאמרים » עמוד 6
האזורים האורבניים בישראל מהווים בית גידול למינים מלווי אדם. חלקם מינים פולשים וחלקם מינים מקומיים שהשכילו להתערות בחיים העירונים ולנצל את המשאבים שהם מציעים. כזה הוא תיקנחול מצרי, מין מקומי שהולך ומתבסס גם בלב האורבני של שפלת החוף.
קל להתעלם ממינים נפוצים, הם אינם נדירים, לעיתים 'משעממים' ומשום כך נוטים להתייחס אליהם כמובן מאליו. טרף־יד חיוור משתייך בדיוק לקבוצה הזו. אולם מאחורי טיפוס לכאורה 'חיוור' מסתתר מין שמהווה דוגמה מרתקת להיסטוריה אבולוציונית, גמישות אקולוגית והשפעה אנושית המשתלבים בעיצוב אורחות החיים של אורגניזם במרחב דינמי.
בעולם החי תנועה רצונית במרחב מתבססת על הפעלת שרירים. עכבישים חריגים מאוד מבין בעלי הרגליים כאשר הם משלבים ככוח מניע גם לחץ הידראולי של נוזל ההמולימפה. מנגנון תנועה כזה מקנה להם כוח וזריזות הדרושים ליצורים הניזונים מטרף שלעיתים גדול ממימדי גופם.
המחקר הטקסונומי בישראל, כולל מחקר העכבישנים שזור בהיסטוריה הפוליטית והתרבותית של אזור הלבנט. החל ממסעות לארץ הקודש בהם נאספו מימצאים זואולוגים רבים וכלה במחקר מודרני רב תחומי. בשנים האחרונות נעשה מאמץ להנגיש את הידע גם לחובבי הטבע במטרה להגדיל את המודעות למחקר המדעי ולשמירת טבע בכלל.
גם האבן הקטנה מסתירה תחתיה עולם זעיר ואפלולי אך תוסס ופעלתני. רבים מהשוכנים תחת האבן הם פרוקי־רגליים זעירים, לעיתים כה קטנים עד שנדרשת עין חדה במיוחד או זכוכית מגדלת. חלק מוצאים את מזונם תחת האבן או בשוליה וחלק יוצאים, בעיקר בלילה, לצוד בסמוך לה.
כל אבן מסתירה תחתיה עולם אפלולי אך תוסס ופעלתני. האבן, כל עוד לא הופרעה ממקומה, מספקת הגנה מגורמי הסביבה קיצוניים ומיקרו אקלים היציב יחסית לעולם שבחוץ. החוסים תחת האבנים מגלים קשת נאמנויות לבית הגידול, חלק מבלים תחתיה כל חייהם וחלק רק מבקרים מזדמנים.
רק מגיעה עונת החום והם צצים משום מקום, מטפסים על הקירות במקומות הכי אינטימיים ואין לנו מושג מה הם רוצים מאתנו. הם נראים כמו עש הבגדים או עש הפרוות ולמעשה הם מאותה המשפחה. מי הם זחלי העשים שאנו מוצאים בבית או בחדר המדרגות? האם הם באמת מזיקים לאדם?
התמיינות רגליים ניכרת לא רק בין הקבוצות השונות של החרקים, אלא גם בתוך טיפוסים פונקציונליים דומים של רגליים, שהתפתחו באופן נפרד ועצמאי כתוצאה מלחצי ברירה דומים . אחד הטיפוסים הללו, המדגים אבולוציה מתכנסת, הוא 'רגל טרף'.
קחו צמד מילים בעלות נופך קודר: "אלמנה" ו-"שחורה", ערבבו היטב, הוסיפו למתכון עכביש מסתורי, ארס קטלני, אמונות תפלות, בורות לקישוט והתוצאה: שם מעורר אימה וחלחלה. אבל האם הכל שחור, מי היא באמת האלמנה השחורה ועד כמה אנו צריכים להיזהר ממנה.
אבולוציה מתמשכת ברגלי החרקים באה לידי ביטוי בשפע מבנים מורפולוגיים ותפקודים. לצד התפתחות הכנפיים, המגוון העשיר של רגליים מהווה מפתח חשוב בהצלחה האבולוציונית של החרקים והימצאותם כמעט בכל בית גידול. לעושר תצורות הרגליים תפקיד חשוב בטקסונומיה ומיון של קבוצות החרקים.
בין פרחי האביב בולט עולש מצוי בצבע פרחיו החריג – תכול. יחסי הגומלין בין העולש למבקריו מושפעים מאסטרטגיית פריחה יומית קצרה המשפיעה על תמהיל המבקרים שלו. אסטרטגיה זו מהווה הזדמנות לבחון יחסי גומלין בין צמחים לחרקים ולהכיר מקצת ממבקרי העולש בעונת האביב.
חרקים מהווים את קבוצת האורגניזמים הגדולה עלי אדמות והמוצלחת מכולם. אחד המאפיינים של החרקים הם 3 זוגות רגליים. למה דווקא 3 זוגות ולא יותר או פחות? מה הופך את מודל התנועה של החרקים למוצלח כל כך? על כך ועוד ברשומה ראשונה מתוך שלוש העוסקות ברגלי חרקים.