חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
סִדְרַת שׁוֹנֵי־כָּנָף מהגדולות בסדרות החרקים, מספקת מגוון הדגמות מרתק של התאמות לבתי גידול ואופני תזונה שונים. דוגמא למקרה כזה הוא הפשפש גלדני אלמוות־הכסף החי על הקרקע בצמוד לצמחי אלמוות־הכסף ואף דומה במראה לחלקי הצמח. הוא גם ניחן בביולוגיית רבייה חריגה למדי.
הסוג קטלן נושא סימוכין חזקים למקור שמו. רוב המינים בסוג נחשבים מסוכנים מאוד לאדם. עם זאת כמו כל העקרבים הם אינם שואפים למגע עם האדם ויעשו הכל כדי להתחמק ממנו. קטלן עברי הוא אחד מהנפוצים בסוג בישראל ומהווה הזדמנות להכיר את נציגי הסוג והיכרות ראשונית עם המין המעניין הזה.
פרוקי־רגליים הם חלק משרשרת המזון ושליחים חשובים ברבדים הבונים את המערכת האקולוגית העולמית. אבל מה זה אומר? מה בעצם יצורים אלו תורמים לנו, לאנושות, לכל אחד מאיתנו? על כך אנסה לענות ברשומה הזו. לא אוכל לספק את כל התשובות, אבל אנסה להראות מעט מהתרומה שלהם לנו ולמערכת.
בנובמבר 2008 צילמתי צרעה מעניינת שנראתה פעילה על עשב טרי בפארק הירקון בתל־אביב. הצרעה סקרה את השטח בתנועה המשלבת הליכה קופצנית ותעופה למרחקים קצרים, עלתה וירדה על גבעולי העשב ונראה שהיא מחפשת משהו. מה היא חיפשה?
שפיראים נחשבים למעופפים מעולים, תכונה חיונית לטורפים הצדים את טרפם באוויר. מאפיין הנראה לעין במרבית השפיראים הוא הפטרוסטיגמה Pterostigma – כתם כנף הממוקם בסמוך לקצה כל כנף, בשול הקדמי. כתם זה מעניין במיוחד משום שהוא מושך את העין ומעלה את השאלה המתבקשת; מה תפקידו?
קְפִיץ־זַנְבָאִים אינם חרקים; על אף הדמיון המורפולוגי. אלו יצורים זעירים מאוד החיים בקרקע או בין העשבים. מקצת מהמינים מופיעים בשטח רק לאחר הגשמים הראשונים, בשלוליות עונתיות. אחד מהם הוא קְפִיץ־זַנְב המים הנוקט באסטרטגית רבייה יוצאת דופן וחריגה גם בין קרובי משפחתו.
אחד המינים שניתן לפגוש בראשית החורף ובמהלכו הוא רבגף חום. יצור מוזר: זחל? תולעת? נדל? אם מסתכלים היטב, אפשר למצוא בו את סימני הזיהוי המעידים על השתייכותו המשפחתית. רבגף חום הוא נציג טיפוסי של רבי־הרגליים. באזורים אורבניים מצוי גם בגינות ולעיתים חודר שלא במתכוון לבתים.
אחד הגברתנים שבין זבובי השלוליות הוא הסוג Lispe. בני הסוג פעילים על שפת המים או על פניהם, שם הם צדים זחלים של זבובאים השוכנים בבוץ או ניזונים מפגרים וחומר אורגני אחר המצוי בבוץ או על קרום המים. ברשומה זו תוכלו להכיר שלושה מבני הסוג שניתן לראות בבתי גידול לחים בישראל.
שיח הצלף הפורח בקיץ מושך מבקרים רבים; מזדמנים וגם קבועים, כאלה שעבורם הצלף מהווה מארח אמין לשבועות רבים. פשפש תריסית הצלף הוא אחד מהקבועים, המופיע כל שנה בסביבות מאי עד ספטמבר ומוצא לו משכן על שיח צלף עסיסי עליו הוא מקיים מחזור חיים מלא שניתן לראות בקלות.
תריסית ירוקה נחשבת לאחד הפשפשים הנפוצים והמוכרים בישראל ובעולם. זהו פשפש רב-פונדקאי הנחשב במקומות שונים כמזיק חקלאי ומצוי בישראל מרבית השנה. אף על פי מדובר בפשפש בעל אורח חיים מעניין שמהווה מטרה למחקרים רבים העוסקים באקולוגיה וביולוגיה של חרקים.
חגבים מהווים רכיב משמעותי במערכות אקולוגיות יבשתיות. כקבוצה הם בולטים בשדה ופעמים ניתן לצפות בהם ובהתנהגותם. אחד המינים הללו הוא גּוֹבַי מִצְרִי. רשומה זו מספקת סקירה אטימולוגית, ביולוגית ואקולוגית ראשונית על הגדול בחגבי ישראל שניכר ביופיו דווקא בדרגות הזחל.
שינה היא חלק בלתי נפרד ממחזור החיים של חולייתנים וחיונית להתפתחות תקינה. פרוקי רגליים נראים לא פעם (לעיתים בלילה) במצב של מעין מנוחה ארוכה ללא תגובה נראית לעין לגירויי הסביבה. האם הם ישנים? האם שינה כפי שאנו מכירים אותה היא מצב ביולוגי גם בחרקים?