חרקים נושמים חמצן אולם בניגוד לנו אין להם תאים נושאי חמצן ומערכת הנשימה שלהם שונה מאוד משלנו. פעילות בתוך מים או בתווך שאינו חשוף לאוויר אטמוספרי מציבה בפני חרקים אתגרי נשימה לא פשוטים המצריכים פתרונות הסתגלותיים המתאימים לתנאי המחייה.


חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,


חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,


חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
ראשי » אינדקס מאמרים » אקולוגיה » עמוד 2
חרקים נושמים חמצן אולם בניגוד לנו אין להם תאים נושאי חמצן ומערכת הנשימה שלהם שונה מאוד משלנו. פעילות בתוך מים או בתווך שאינו חשוף לאוויר אטמוספרי מציבה בפני חרקים אתגרי נשימה לא פשוטים המצריכים פתרונות הסתגלותיים המתאימים לתנאי המחייה.
המחקר האקולוגי בוחן את הסביבה והאורגניזמים החיים בה דרך נקודות מבט שונות אך מצטלבות. לשם הדגמת מורכבות המערכת האקולוגית, ניתן לצמצם את נקודת המבט לפן צר, היכול להמחיש את היחסים הסבוכים הקיימים בין יצורים לסובב אותם. למשל בהשפעה של הסביבה על הרכב חברות של החגבים בישראל
מערכת יחסי הגומלין שבין צמחים בעלי פרחים לזחלים של פרפרים מושתת על מיליוני שנים של אבולוציה משותפת. הבנת הקשרים והתהליכים במארג יחסים זה מאפשרת לנו לא רק להבין טוב יותר את הסביבה בה אנו חיים, אלא גם למצוא דרכים טובות יותר לצמצם את ההשפעה השלילית שלנו על הסביבה.
בעלי חיים מתמודדים עם חומרים קשים. כדי להתמודד עם חומרים כאלו ובהשקעה אנרגטית קטנה, צריכים חומר קשה יותר. פרוקי רגליים משתמשים במתכות כדי לחזק איברים נשחקים. תהליכי השקעת המתכות מהווים מטרה למחקרים במטרה להבין וללמוד כיצד ניתן ליישם בעזרתם פתרונות שונים לטובת האדם.
שערות יש לכולנו, הרי הן אחת התכונות הייחודיות ליונקים ומה בנוגע לחרקים? מדוע חרקים שעירים? מה זה נותן להם? איך זה משפיע עלינו? רשומה זו עוסקת בתפקודים השונים של זיפים ושיער בחרקים וכיצד הם מהווים חלק ממערכת החישה וההגנה שגם טורפים גדולים עשויים להירתע ממנה.
בטבע מוצאים באורגניזמים מקבוצות שונות אותם צבעים. הירוק למשל; הוא צבע המאפיין צמחים, הוא גם רווח בהרבה אורגניזמים שאינם צמחים. מכאן נשאלות שאלות כמו: האם קיים קשר בין מהות הצבע הירוק בצמחים ובבעלי־חיים, והאם מקור הצבע הירוק זהה אצל צמחים ובעלי־חיים, בהם גם פרוקי־רגליים?
המגמה הרווחת בקרב רבים מחוקרי האקלים שהמגמה הכללית היא התחממות ולכן צריך לבחון את ההשלכות של מגמה זו בטווח הארוך (עשרות ומאות שנים) ולא מול אפיזודות קיצוניות (אירועי קור או חום קיצוניים) המופיעות לזמן קצר יחסית. ומכיוון שכך מעניין אותנו לדעת מה החרקים חושבים על העניין הזה.
טמפרטורות גבוהות ויובש הם מהאתגרים הקשים של מרבית החרקים. חרקים מקיימים פעילות חיים תקינה במשרעת טמפ' צרה למדי. בניגוד לנו, חום גופם מושפע בעיקר מטמפרטורת הסביבה. כאשר הסביבה מקשה על שמירת משק חום אופטימאלי הם עשויים למות, אלא אם יפתחו אסטרטגיית התמודדות מתאימה.
חרקים טורפים מהווים כ־25% ממגוון המינים המוכרים למדע. הם מיוצגים כמעט בכל הסדרות. למרות ההבדלים המורפולוגיים בין הסדרות השונות, חרקים טורפים נוקטים לעיתים בגישות דומות או פתרונות זהים לשיטות ציד או טריפה. לרוב נובע הדבר מהצורך להתמודד עם בעיות דומות הקשורות לסוג המזון ובית הגידול
בדומה לעופות או יונקים, גם בקרב החרקים יש המהגרים תקופתית, לרוב בשלהי העונות הנוחות, במטרה להגיע ליעד חדש. תנועת המונים זו מתרחשת ביבשה, באוויר ובמים. ובדומה לאחרונים גם אצלם ההגירה כרוכה בהתמודדות עם סכנות, בריחה מאוייבים, יצרים ומאבקי רבייה והצורך היום יומי לשרוד.
עצי השיטים מהווים משאב נדיר במדבר הקיצוני של בקעת הערבה וים-המלח ובחלקים נרחבים מהנגב. הם משאב אקולוגי יציב (המצוי בסכנה) – איים ירוקים, המושכים מינים רבים של בעלי-חיים המוצאים בהן אכסניה קורצת; צל, מזון, מחסה ואתר רבייה. ללא השיטים, רבים בהם פרוקי רגליים יחודיים, יעלמו מנוף ארצנו.
יחסי הדדיות בין אורגנזמים בטבע מורכבים מאוד. כנימות ונמלים מקיימים יחסי גומלין המתבססים על הדדיות שיכולה להפוך גם ליחסי טורף נטרף. רשומה זו סוקרת את טיב היחסים שבין כנימות הניזונות ממוהל צמחים לנמלים המפיקות מהם סוכרים ובתמורה מספקות להן הגנה מטורפים ואפילו מהצמח המארח עצמו.