חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
חרקים, עכבישים ופרוקי רגליים בישראל. מאות מאמרים בנושאי טבע, אקולוגיה, ביולוגיה ויחסי אדם-חרקים. הפעלות ומשחקים לילדים,
ראייה היא אמצעי חישה המאפשר קבלת מידע חזותי מרחוק. עכבישים מראים מגוון עשיר של יכולות ראייה הנגזרות מאורח החיים שלהם וטקטיקות הציד. גודל המוח של העכבישים מגביל את כמות המידע הניתן לפיענוח ויחד עם זאת יש עכבישים הנחשבים בעלי ראייה מעולה
אין לנו בישראל הרבה עכבישים מלכותיים ואם יש אחד שזכאי לשאת את גלימת המלכות, הרי הוא הזכר של הקופצן Thyene imperialis. זהו עכביש הנפוץ בכל הארץ ומצוי בבתי גידול עשבוניים ולעיתים גם על שיחים ועצים. אם יש לכם חצר עם גינה, יש סיכוי טוב שהוא כבר שם מחכה שתגלו אותו.
בעקבות הטרנטולה מוליך אותנו ל'עולם החדש' בו נוצר מיתוס נוסף, חזק לא פחות מקודמו. עכבישי הטרנטולה זוכים בתהילת עולם, אך לא בשל עולמם המרתק אלא מתוך שלל אמונות שאין להם כל שחר. זה לא נותן לתרבות האנושית להפריע להעצים אותן לטובת אינטרסים שונים ומשונים.
מיתוסים מהווים גשר בין פולקלור ששורשיו נעוצים בעבר לתרבות עכשווית. בין המיתוסים הללו בולטים הנרטיבים של הטָרַנְטֶלָּה והטָרַנְטוֹּלָה, המייצגים את הקשר שבין האדם לסביבה בה הוא חי והתפתח. מיתוסים הניזונים מתוך אותו פחד קמאי מעכבישים ובעצם מכל מה שזר ולא מובן.
אחד משני העכבישים הנחשבים למסוכנים לאדם בישראל. מצוי כמעט בכל בית אבל מעטים מבחינים בו ועד פחות נפגעים מנשיכה, שתוצאותיה לא נעימות ולעיתים מסוכנות. הנה הזדמנות להכיר עכביש שזכה למוניטין רע ומפחיד ולראות האם באמת כצעקתה?
אנחנו נוטים לחשוב ביהירות שאנו אדוני הבית. אולי זה נכון בהקשר של מי מוריד את הזבל ומי יישן במיטה שלנו הלילה. אבל גם אם נדמה לנו שכך הדבר או שאנו עושים מאמצי-על ליהנות מבלעדיות, עדיין יש לנו שותפים. אחד מהם הוא הדרפינה, עכביש קטן הנחבא אל הקרן ורק האבק על הקורים מסגיר את קיומו.
האלמנה החומה לא זכתה למיתוסים של אחותה האלמנה השחורה הים־תיכונית, בניגוד לאחרונה היא מראה קבלות של מין מוצלח חובק עולם. בישראל עכביש זה מוכר כמלווה אדם המצוי בעיקר באזורים אורבנים ואף חודר לבתים. היא גם זכתה לתשומת לב החוקרים בשל ביולוגיית הרבייה המעניינת.
אחת משפחות העכבישים המרתקות שיש בישראל. כל הסרטבישיים הם אומני הציד ממארב, הממתינים שעות וימים עד שטרפם יגיע למרחק זינוק שסופו מוות בארס קטלני מאוד (לחרקים בלבד). חלקם אף מסוגלים לשנות את צבעם כתגובה לשינוי הרקע עליו הם שוהים.
באביב ניתן לצפות בחבל הים תיכוני באחד העכבישים הנפוצים והיפים בישראל. גלגלית קשוטה, ממשפחת הגלגלניים, בונה רשתות גלגל יפות בין עשבים או שיחים חשופים לשמש. ניתן לצפות בה בקלות באזורי בתה וגריגה ועם קצת מזל לראות גם כיצד היא צד חרקים מעופפים.
אימהוּת היא תכונה חוצת מינים ולה פנים רבות. יש שאנו מפרשים אותה כתכונה רגשית אנושית ייחודית ונוטים להשוות תכונות אימהיות בבעלי חיים מול אימהות אנושית. בעכבישים האימהות על רוב אינה מתוחכמת אך לעיתים עשוייה להיות מורכבת ומפתיעה.
משפחת הגִבנניים היא משפחה מיוחדת בקרב העכבישים. יש לה כמה סיבות להיות כזו והעיקרית היא שחבריה חסרים בלוטת ארס*. עובדה זו היא ככל הנראה גם אחת הסיבות להתפתחות התנהגות ציד אופיינית וקורי משי מיוחדים המאפשרים נטרול הטרף במהירות רבה ללא צורך בארס.
אומני ההסוואה וההתחמקות הם הפִּטְּמְתָנִיִּים, במיוחד הסוג פטמתן. גם אם תעמדו ממנו במרחק אף, לא תראו אותו אלא אם יזוז. משפחת הפטמתניים הגיע אלינו מהאזורים הטרופים של אפריקה אבל את נציגיה בישראל, 3 במספר, אפשר למצוא בכל אזורי הארץ.