Eremiaphila arabica

המִדְבְּרָן Eremiaphila
הנווד הטוטאלי של הישימון

מדברן (Eremiaphila) הוא סוג של גמל־שלמה המותאם באופן מרשים לתנאי הקיצון במדבר. ישראל התברכה בחמישה מינים של מדברן, ארבעה בנגב ואחד בחרמון. בואו נצא למדבר ונעפיל לחרמון כדי להכיר קבוצה מרתקת של חרקים, לעמוד על ייחודה ועל החשיבות שבשימור המגוון הביולוגי במדבר.

דולגן חד-עין Ameles heldreichi

הדּוֹלְגָן Ameles
חיים נסתרים בעשביות

קטן, קופצני, ביישן, זהו הסוג דּוֹלְגָן (Ameles); מהנפוצים שבגמלי־השלמה של ישראל. ועדיין, רב הנסתר מן הנגלה, אפילו משמעות השם המדעי לוטה בערפל. מי המינים המקומיים, היכן הם חיים, ומה עוד עלינו ללמוד עליהם? השאלות רבות והתשובות חלקיות.

Rhynchophorus ferrugineus

חדק החדקונית
אולר שוויצרי בעולם החרקים

משפחת החדקוניתיים היא מהגדולות שבמשפחות עולם החי, וקשורה למרבית קבוצות הצמחים. הצלחה אקולוגית זו ניתן לקשור להתארכות הראש לתצורת חדק. הרשומה בוחנת את החדק כהסתגלות מפתח. זהו מסע קצר בין מורפולוגיה, הנדסה, התנהגות ויחסי גומלין, החושף כיצד מבנה אחד פתח דלת לשורה של הזדמנויות אקולוגיות.

Oligoglena turcica

הציקדות – נתיבים אבולוציוניים
מחזורי חיים של ציקדות עונתיות ומחזוריות

שירת הציקדות המלווה את ימי הקיץ הלוהטים היא לא רק חלק מתבנית נוף ארצנו – היא גם תעלומה. מרבית חייהן עוברים בקרקע; מדוע? מה מניע אותן להגיח לעולמנו העל־קרקעי דווקא בקיץ? כיצד התעצבו מחזורי החיים שלהן? בואו נצא בעקבות חרק שגדל שנים בחושך, רק כדי לשיר כבוגר שבועות בודדים באור.

צלבגב השפלה - Dociostaurus curvicereus / Dociostaurus genei ssp. littoralis

קפיצת החגב
על אתגר הגודל והגברת הספק

הרגליים האחוריות של החגב הן מודל קלאסי להצלחה אבולוציונית, דוגמא לפתרון הנדסי ביומכני היכול להעניק יתרון הישרדותי מכריע. הרשומה בוחנת את הביומכניקה של הקפיצה בחגבאים – מקְפִיצִים ביולוגיים ועד בקרה עצבית – ומגישה מבט על מערכת המתפקדת על סף החוזק המכני ומספקת השראה בתחומי הרובוטיקה והביוניקה.